נרקיס רחמימוב (39) מבת ים, יכולה הייתה היום להיות עורכת דין. למעשה, זה היה המסלול שכמעט כולם סביבה ציפו שתבחר. היא סיימה תואר ראשון במשפטים, התחילה כפרה־מתמחה במשרד עורכי דין, המשיכה להתמחות ובהמשך אף ניהלה את המשרד במשך מספר שנים. אלא שככל שהתקרבה למסלול שנראה לכאורה טבעי עבורה, כך הבינה שזה פשוט לא המקום שלה. במקום זאת היא בחרה בענף אחר, שגם בו לא חיכו לה עם שטיח אדום – הנדל"ן. היא התחילה בתיווך, גילתה שגם מכירות אינן בשבילה, והגיעה בסופו של דבר לעולם ההתחדשות העירונית. יותר מעשור לאחר מכן, רחמימוב, בת 39 מבת ים, היא הבעלים והמנכ"לית של חברת "נדל״ן ובינוי", המתמחה בניהול, ארגון וליווי בעלי דירות בפרויקטים של פינוי־בינוי והתחדשות עירונית. החברה ניהלה ומנהלת פרויקטים בהיקף מצטבר של יותר ממיליארד דולר.
"כולם במשרד ציפו ממני שבסוף אהיה עורכת דין", היא מספרת. "אבל זה לא משהו שממש משך אותי. ראיתי את הקושי ואת המצוקה שגם הקולגות עוברים ואמרתי לעצמי שזה לא בשבילי".
במקום להישאר במקום הבטוח, היא התחילה ללמוד. עוד קורס, עוד הכשרה ועוד תחום בתוך עולם הנדל"ן. פינוי־בינוי, תמ"א 38, התחדשות עירונית – כל מה שיכלה ללמוד, למדה. בהמשך הוציאה גם רישיון תיווך ועזבה את משרד עורכי הדין.
אז בעצם התחלת כמתווכת?
"כן. עשיתי עסקאות מכר, קנייה ומכירה של דירות ועזרתי לאנשים בכל מה שקשור לתיווך. אבל אחרי תקופה הבנתי מהר מאוד שגם זה משהו שאני לא מתחברת אליו.
בסביבות 2013–2014, בתקופה שבה לדבריה רבים עדיין לא ידעו בדיוק מהי התחדשות עירונית, החליטה שזה יהיה התחום שלה. היא התקשרה לאנשים שלהם מכרה בעבר דירות והציעה להם לבדוק אפשרות לקדם פינוי־בינוי בבניינים שבהם רכשו נכסים. משם המשיכה לבעלי הדירות האחרים. לא היה לה אז מערך גדול, חברה ותיקה או רשימת יזמים שמחכה לטלפון ממנה. מה שכן היה לה הוא אומץ לנסות.
אחד הרגעים ששינו את הדרך הגיע כאשר ראתה בעיתון פרסום על ועידת נדל"ן. היא החליטה להגיע, התלבשה, הצטיידה בכרטיסי ביקור ופשוט התחילה לפנות לאנשים.
"פניתי לכל הגדולים, לכל החברות הגדולות. אמרתי להם: יש לי בניינים חתומים, 'זה מעניין אתכם'? כך, שלב אחר שלב, נולדה הקריירה החדשה שלי".
הדיירים במרכז
בהמשך הקימה רחמימוב את חברת "נדל״ן ובינוי". החברה שבנתה מתמקדת בצד שלעתים מרגיש קטן בתוך פרויקטים של מאות מיליוני שקלים – בעלי הדירות.
החברה מאגדת מתחמים, מסייעת בהקמת נציגויות, מנהלת הליכים ומכרזים מול יזמים ומלווה בחירת אנשי מקצוע, בהם עורכי דין, מפקחים, שמאים, יועצי מס ויועצי ביטוח. רחמימוב מגדירה את העבודה כליווי של בעלי הדירות מתחילת הדרך ועד לסיום הפרויקט. כיום, לדבריה, החברה מלווה כ־35 פרויקטים גדולים של פינוי־בינוי.
מה סוד ההצלחה שלך?
"המון, המון, המון סבלנות. הפרויקטים האלה לוקחים המון זמן. כשאני ניגשת למתחם אני יודעת שיש לי לבלות עם המתחם הזה לפחות עשר שנים, במקרה הטוב. אלה לוחות הזמנים היום".
איך את מתמודדת עם דיירים שמתנגדים להליך?
"90% מההתנגדויות מגיעות מחוסר הבנה של התהליך. כל עוד מסבירים נכון לאנשים את התהליך, איך הדברים צריכים להיות מנוהלים ובאיזו שלביות, הם מבינים בסופו של דבר".
גם בנושא התמורות היא מעדיפה לדבר באופן ישיר. לדבריה, עולם הפינוי־בינוי השתנה, ומה שבעלי דירות קיבלו בעבר אינו בהכרח מה שניתן לקבל היום. "צריך להסביר שהעולם משתנה, עולם הנדל"ן משתנה, וככל שאנחנו מתקדמים הוא גם מציע פחות, כי בסופו של דבר הפרויקט צריך להיות כדאי כלכלית ליזם".
לא למכור חלומות
בעשור האחרון פעלה רחמימוב בעיקר בבת ים, ראשון לציון וחולון, ובשנה־שנתיים האחרונות הרחיבה את הפעילות גם לשרון – כפר סבא, הרצליה והוד השרון.
לדבריה, אחד הדברים החשובים ביותר בפרויקט הוא להבין לא רק את רצון הדיירים והיזם, אלא גם את מדיניות הרשות המקומית.
"כשנכנסים לעולם של התחדשות עירונית חייבים להכיר את העירייה ואת מי שעובד שם. צריך להבין את החסמים ואיך העירייה רואה את המתחמים האלה. את לא רוצה להשלות דיירים ולהגיד להם שיהיה פה פרויקט בעוד שנתיים־שלוש. צריך לשקף להם את התמונה, גם אם היא לא הכי ורודה".
עבורה, אמירת האמת לדיירים היא חלק בלתי נפרד מהמקצוע. כבר בעבר הדגישה כי המוניטין המקצועי והיושרה הם הנכס החשוב ביותר שלה: "בענף שלנו הדבר הכי חשוב זה השם שלי והמוניטין המקצועי שלי".
כשהנדל"ן פוגש את המלחמה
בשנים האחרונות נאלץ גם ענף הנדל"ן להתמודד עם מציאות ישראלית מורכבת – קורונה ומלחמה. אצל רחמימוב, המלחמה הפכה את המושג "ליווי דיירים" למשהו הרבה יותר מוחשי. לאחר נפילת טיל באזור רחוב ירושלים בבת ים, סמוך למתחמים שבהם היא פועלת, היא הגיעה לשטח. "צריך להראות לדיירים שאת איתם גם ברגעים קשים", היא מספרת. "הייתי שם ועזרתי להם מכל הבחינות – להביא שמאי, לפתוח תיק במס רכוש, לפנות זכוכיות, להזמין אמבולנסים. גם פיניתי אנשים שנפגעו. ממש להיות איתם יד ביד".
"מי שהייתה צריכה להוכיח את עצמה – זאת אני"
גם בלי מלחמות, הדרך בענף לא הייתה פשוטה. נדל"ן נחשב במשך שנים לעולם גברי מאוד, ורחמימוב אינה מסתירה את העובדה שבתחילת דרכה הרגישה שעליה להוכיח את עצמה. בעבר היה לה שותף ותיק ומנוסה בעולם היזמות והתיווך. היא מספרת שלמדה ממנו רבות, אך בסופו של דבר דרכיהם נפרדו וכיום היא מנהלת את החברה בעצמה.
עד כמה העובדה שאת אישה השפיעה על הדרך שלך?
"אני מסכימה שלאישה מאוד קשה להשתלב בענף הזה. היה לי קל יותר כשהייתי עם שותף מנוסה, אבל בסוף מי שהייתה צריכה להוכיח את עצמה כל הזמן זאת אני. בגדול אני חושבת שלאישה יש הרבה כישורים שאין לגבר. יש לנו אינטואיציות נשיות, יש לנו חדות עין ויש דרך שונה להסתכל על דברים. אני חושבת שעצם זה שהייתי מאוד עקבית בכל מה שאני עושה הביא אותי למעמד שלי היום".
בשנים האחרונות גם הדת הפכה לנוכחת יותר בחייה. היא באה מבית דתי ומספרת שעולם האמונה תמיד היה חלק ממנה. לדבריה, דווקא בעולם העסקי היא מקפידה לקחת איתה את הערכים האלה.
מהעלייה לישראל אל עולם הנדל"ן
הסיפור של רחמימוב מתחיל הרבה לפני המשפטים והנדל"ן. היא עלתה לישראל בשנת 1991, בגיל שלוש, יחד עם משפחתה מברית המועצות לשעבר. היא עצמה כמעט אינה זוכרת את החיים שם, אבל זוכרת היטב את קשיי הקליטה של המשפחה.
את חושבת שהקושי של המשפחה דחף אותך להצליח?
"יכול להיות שכן. בסוף את רוצה להצליח, את רוצה להביא גאווה להורים שלך. ההורים שלי עברו קושי מאוד גדול כשהם עלו לארץ. היינו משפחה ממוצעת, לא היינו עשירים גדולים. עד היום אני רוצה להביא גאווה להורים שלי".
לנשים שרוצות להיכנס לענף היא מציעה לא להסתפק בידע מקצועי. מבחינתה, לא פחות חשוב לדעת לקרוא אנשים. "אי אפשר לעשות את זה בצורה מונוטונית, קרה ויבשה – ללכת להחתים וללכת הביתה. היום צריך ממש להפוך להיות חברים של הדיירים, למצוא את השפה המשותפת עם כל דייר ודיירת".
ומה החזון שלך מכאן?
"אני מאוד מקווה שהפרויקטים יצאו לפועל ושהחברה תגדל. בסוף המטרה של החברה היא באמת לבנות את הארץ. נכון שאני מעין יזמית קטנה־קטנה, אבל מאוד מחמם לי את הלב שאני איזשהו חרוז בשרשרת הפנינים שגורם לדברים האלה לקרות.
"לגבי העסק – אני שואפת לגדול, בעזרת השם. לגבי עצמי, אני נשואה טרייה ואני מקווה מאוד שבעוד שנה אהיה עם ילדים משלי".
