חנות חומרי הבניין ועקנין בהרצליה אחד מהעסקים המובילים באספקת חומרי בניין בשרון, הורשע בשימוש בקרקע ללא היתר. חנות החומרי בניין, הממוקמת באזור חורשת הנ"מ בצפון הרצליה, פעלה על קרקע המיועדת לאתר מורשת לאומי. שימוש זה בקרקע ללא היתר הוביל לנקיטת הליכים משפטיים נגד העסק. בית המשפט קבע כי פעילות החנות לא עמדה בתקנות המסדירות את השימוש באזורים מוגנים כאלה.
הסדר טיעון ופסיקת בית המשפט
התיק יושב באמצעות הסדר טיעון, שהביא להרשעת העסק. חנות חומרי הבניין ועקנין הסכימה לתנאי הסדר הטיעון, שכללו הכרה בשימוש בקרקע ללא היתר. פתרון משפטי זה נועד לזרז את ההליך המשפטי תוך הבטחת עשיית צדק. בית משפט השלום בהרצליה גזר את גזר הדין, תוך הדגשת חשיבות הציות לתקנות השימוש בקרקע, במיוחד באזורים המיועדים לאתרי מורשת. החלטת בית המשפט הדגישה את הצורך בעסקים לפעול במסגרת החוק כדי להגן ולשמר אתרי מורשת לאומיים. הכרעת בית המשפט שמה סוף לדיון ציבורי ארוך שנים בנוגע להפעלת העסק במקומו הנוכחי.
ישראל ועקנין, אחד מבעלי חנות הענק "ועקנין חומרי בניין", מחזיק ב-50% מהבעלות על העסק. מעורבותו בתיק היוותה חלק משמעותי בהחלטת בית המשפט. ועקנין הורשע באי מילוי חובות הפיקוח שלו, מה שהוביל לשימוש אסור בקרקע בחורשת הנ"מ, אתר מורשת לאומי. בית המשפט הדגיש כי כבעלים משותף, ועקנין נשא באחריות להבטיח כי פעילות העסק תואמת את הסטנדרטים החוקיים והרגולטוריים. למרות בעלותו המשמעותית ותפקידו הניהולי, הוא לא מנע את השימוש לרעה באתר המורשת, מה שהוביל בסופו של דבר להרשעה. כישלון זה בפיקוח ובמניעת הפעילות האסורה היה גורם מרכזי בפסיקת בית המשפט, תוך הדגשת חשיבות האחריות והציות לתקנות השימוש בקרקע.
סגירת החנות
לפסק הדין של בית משפט השלום בהרצליה יש השלכות משמעותיות על העסק, במסגרת הרשעתו בשימוש במקרקעין ללא היתר, בית המשפט הורה על סגירת החנות תוך שלושה חודשים. החלטה זו היא תוצאה ישירה של הסדר הטיעון שהוסכם במהלך המשפט. סגירת החנות לא רק תשפיע על הפעילות העסקית, אלא גם תשפיע על העובדים והלקוחות התלויים בה.
