<!-- Global site tag (gtag.js) - Google Ads: 456021424 -->
<script async src="https://www.googletagmanager.com/gtag/js?id=AW-456021424"></script>
<script>
window.dataLayer = window.dataLayer || [];
function gtag(){dataLayer.push(arguments);}
gtag('js', new Date());
gtag('config', 'AW-456021424');
</script>
מַה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם?
אחת הפרשנויות הקיימות טוענת כי השאלה מיוחסת לחכם, מעצם היותה כוללת ורחבה ומשתרעת על תחומים רבים. פנים רבות לה לחכמה. אין חכם כבעל נסיון… חכמת ההמונים… ועוד היד (וגם הזרוע) נטויה… חכמה היא תכונה המתבטאת בפעולה עקבית, המבוססת על התבוננות רחבה במציאות, ומתחשבת בהבנת הקשרים הקיימים בין בני אדם, עצמים ואירועים. הגדרות נוספות מדגישות את חשיבות היישום הנכון בפעולה של ניסיון וידע צבורים; את היכולת להתחשב בגורמים שונים ובמסלולי פעולה אפשריים שונים ולברור מתוכם את המסלול המיטבי – ואת היכולת לנצל ידע וניסיון שנצברו כדי לחזות אירועים עתידיים אפשריים, ולפעול על פי הסיכוי למימושם.
כזו היא השכבה הראשונה בתכנון העירוני – תכנית המתאר העירונית
היא מכוונת קדימה לטווח של כ 20 שנה או עד להשגת יעד האוכלוסייה הצפוי, ובונה את האסטרטגיה העירונית. היא רחוקה מה "כאן ועכשיו" ולא עוסקת בנו. היא עוסקת בילדים שלנו ובאחריות שלנו כלפיהם לשנים הבאות.
צוותי התכנון שעוסקים בתכנון המתארי הם לרוב אלו שכבר צברו הרבה מאוד שנות נסיון בתחומם וכוללים מומחים מכל תחומי הידע הרלוונטיים לעיר: מגורים, תעסוקה, פרוגרמה כלכלית, שלד עירוני, תנועה ותחבורה, שטחים ציבוריים בנויים ופתוחים, תשתיות ועוד….
מהיותה רחבה היקף וצופה פני עתיד תכנית המתאר לא יורדת לרמת המגרש הפרטי, אני אוהבת לתאר אותה כפורשת 'ענן של הוראות וזכויות בניה' על העיר… שמיכת עננים זו אינה אחידה ויכולה בהחלט להעיד על הפוטנציאל של עוצמות הבניה וסוג השימושים המיועד באזורים שונים בעיר – אבל בשלב זה עדיין בגדר פוטנציאל פיתוח והצהרת כוונות עתידית.
אחת הפרשנויות הקיימות טוענת כי השאלה מיוחסת לתם, בגלל הסתמיות שבה… יש הרואים בנאיביות דווקא ברכה, המיוחסת על פי רוב לילדים, שכן האדם הנאיבי עשוי להתלהב מדברים שהציניקן כבר אינו מתלהב מהם. אבל… אם יש תחום שבו התמימות עובדת לרעתנו
זוהי השכבה השנייה של התכנון – התכנית המפורטת
זו שמעצבת את הסביבה הבנויה וקובעת את העובדות בשטח. ולכן חשוב להכיר אותה וללמוד את השפה:
בתכנית המפורטת המגמות הכלליות כבר תופסות צורה פיסית מוגדרת. נקבעים בהן הכמה (?) והאיך (…) צורת המגרשים, נפחי הבניה, מספר הבניינים – ואילו שימושים יהיה מותר לקיים בהם! הצפיפות ועוד…
נהוג לסווג תכניות מפורטות לפי גודלן (שטח הקו הכחול) ולפי מידת השפעתן על סביבתן. על פי סיווג זה יקבע היקף צוות התכנון וטווח הבדיקות שיעברו לקראת אישורן. הן יכולות להכיל ממגרש בודד ועד מתחמים רחבי היקף.
ההשפעה של התכנית המפורטת על הסביבה הבנויה היא מכרעת:
– כאן הפוטנציאל והצהרת הכוונות (… זה שהוגדר בתכנית המתאר) הופך לעובדות בשטח
– ענן הזכויות מוריד את הגשם… והופך אותן למוקנות. כלומר – שייכות לבעלי המגרשים. כמעט בלתי אפשרי למנוע בניה שאושרה בתכנית מפורטת.
ואיפה אתם עשויים להיחשף אליה:
אבל, לא ניתמם…. אף אחד מאיתנו לא יכול לשבת ולנטר את פעילות מערכת התכנון. לא לימדו אותנו בשום מקום את עולם המושגים הזה כדי שנבין את השפעתה של תכנית גם אם במקרה נחשפנו אליה…
רוצה לומר: דווקא במקום בו ההשפעה כל כך חשובה, החשיפה של הציבור לתכניות מפורטות עדיין לא מונגשת מספיק
אז מה כן אפשר לעשות ?!
יש מספר אתרים ויוזמות שפועלים לשיפור המצב, מתוכם מציעה להתחבר ולעיין ב…
מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם? לָכֶם – וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר.
בהלכה, רשע הוא תואר שעלול להינתן לאדם שעובר על ההלכה במזיד. אבל בכנות… עולם הרישוי והביצוע רחוק מלהתאים לתבניות של "רשע", לרוב הוא רק נתפס ככזה בגלל המורכבות שלו… בואו נראה:
השכבה השלישית, היא זו של מימוש התכנון לביצוע
הפרקטיקה המקצועית נוהגת להפריד בין שני תחומי עיסוק: עולם התכנון ועולם הרישוי (תכנון לביצוע)
מה בגדול כוללת השכבה הזו:
אז יש לנו קרקע (לנו לא, אבל כנראה שיש לשכן…. לרשות המקומית…. ולרמ"י……) ויש תכנית מפורטת מאושרת עם הזכויות המוקנות. ומה עכשיו?
כדי לגרום לתכנון להתממש – כלומר, לצאת לפועל, היזם ישכור צוות עבודה הכולל בדרך כלל אדריכל ומהנדס ועוד אנשי מקצוע נוספים על פי מורכבות המבנה המתוכנן (בטיחות, תנועה וחניה, מעליות, ניקוז, מערכות האוורור, התברואה הבניה הירוקה ועוד….)
כאשר התכנון העקרוני גובש ברמה המרחבית האדריכל מכין את כל החומר הנדרש, והבקשה להיתר בניה מוגשת לוועדה לתכנון ובניה. בתהליך הזה יש שתי אפשרויות עיקריות:
הייתי מתמצתת את ההבדל בין שתי האפשרויות במילה אחת – ודאות!
אתם רוצים הליך רציף בו יאשרו לכם את הבניה מבלי שאף אחד חוץ מבעלי הזכויות בקרקע יתערב לכו על חלופה א'. אבל – החיים מוכיחים כי רוב הבקשות נמצאות דווקא במסלול המורכב יותר… זה של ההקלות.
מילה אחת על תהליך הביצוע – בטיחות, בטיחות, בטיחות! ומניעת מטרדים לסובבים ולסביבה! אתם בונים? דאגו באמצעות הקבלן שלכם לאתר בניה סגור ומגודר. בונים לידכם ? – שימו לב ודווחו על כל מה שנראה לכם מסוכן. זה עשוי להציל חיים!
בסיום הבניה על המבנה הגמור לעמוד בתנאים לקבלת תעודת גמר – כל זאת בתנאי שנבנה בהתאם להיתר הבניה (…..) ונבדקו המערכות הראשיות והחיוניות שלו (כיבוי אש, אוורור, תקינות הממ"דים ועוד ועוד)
התעייפתם ? אכן מורכב למדי… אבל רק עוד קצת
שקט. הס. דממה.
כאן [אומרים הפרשנים] אין בכלל שאלה אלא ציווי לספר לבן גם אם הוא לא שואל.
השכבה הרביעית – ובעיני כאדריכלית הפועלת במגזר הציבורי – המשמעותית מכולן היא התוצר של הסביבה הבנויה – ה"נגטיב" שלה – המרחב הציבורי
השנתיים האחרונות רק הוכיחו עוד יותר כמה מרחב ציבורי איכותי מהווה אוויר לנשימה – והוא משתנה וממציא את עצמו מחדש לנגד עינינו בקצב הרבה יותר מהיר מכל תהליך שמנסה לכוון אותו ולשלוט עליו… רובו המכריע מתנהל במה שמוגדר בתכניות "רוחב זכות הדרך".
ובה כלולים: מסלולי הנסיעה, רצועות החניה.. שבילי האופניים ו…… אחרונה חביבה המדרכה, על התשתיות שמותקנות בה, העצים (!!!) מי שעושה את ההבדל בין רחוב אחד למשנהו הם בעיקר רמות הפיתוח של הרשות המקומית ואנחנו – החכמים, התמימים ה"רשעים" ואלו שלא…. – שחיים ופועלים בו ומייצרים יחד את הדבר הנפלא הזה שנקרא עירוניות.
מזמינה אתכם להמשיך ולהעמיק בקשרים המרתקים בין תכנון עירוני ובין החיים בעיר להיות מעורבים ולהשפיע.
אדר' מירב שניר (M.Sc, MUE)
Meirav Nahum snir | #plan_follow_data | #cim | #CITY_INFORMATION_MODELLING
משרד תיווך או קבלן צרו איתנו קשר לפרסום מיידי באתר