שלא יבלע הבניין. בולענים בעיר, אלה לא תופעות שקורות אלא תופעות שנגרמות.
אז מי ומה בעצם אחראי לגרימת הבולענים בעיר ?
במאמר הקודם למדנו כיצד מבססים את הבניין כדי שיהיה יציב בפני תזוזות הקרקע, בפני רעידות האדמה ומדוע חשוב לשמור על שלמות ותקינות הביסוס (כלונסאות, פלטות ורפסודות) למען יציבות ובטיחות המבנה והמשתמשים בו.
אבל מה קורה בכל השטח שאינו מנוצל לביסוס ?
עפ"י רוב השטח ינוצל לחניה תת קרקעית או פשוט ימולא ויהודק באדמה ובחומר מילוי מסוגים שונים שנקרא "מצע" כדי להבטיח את יציבות הקרקע ומנוע תזוזות קרקע מיותרות.
הקפדה על שימוש במצעים המתאימים כפי שהגדיר יועץ הקרקע ועל הידוק נכון יכולה לסייע במניעת שקיעות קרקע מיותרות אלא אם היא נגרמת ע"י גורם אחד נוסף (אם לא יותר):
1. חפירה בסמוך לשטח הבניין לעומק שלי יותר מ-2 מטרים ללא הקמת קיר דיפון לפני החפירה או (במקרה של חפירה זמנית) השארת שיפוע של עד 60 מעלות כדי למנוע סחיפת קרקע ו/או התמוטטות דופן החפירה.
2. חפירה מתחת לעומק מי תהום ללא התקנת מערכת מתאימה שתשאב את המים ותחדיר אותם חזרה.
3. קידוח בורות לכלונסאות והשארתם ללא מילוי (במקרה שמדובר בדחיית יציקה במספר שעות יש בנוסף לכסות את הבור הפתוח בלוח פלדה כדי למנוע אסון נפילת אדם או בעל חיים על הבור הפתוח)
ובנוסף אם הסחף התת קרקעי הגיע לביסוס המבנים הסמוכים הוא עלול לפגום בתפקוד הביסוס (כלונסאות, פלטות ורפסודות) כתוצאה מתזוזת הקרקע היציבה במקרה של אלמנטים המתבססים על עומס או במקרה של העדר חיכוך לכלונסאות החיכוך.
ולכן במקרה של תזוזת הקרקע וגרימת בולענים בבנייני מגורים, נבדקת יציבות הקרקע ויציבות הבנין לפני שמאפשרים לדיירים לשוב אל בתיהם.