כשהפטישים השתתקו – והבנייה נעצרה
ימים ספורים לאחר ה־7 באוקטובר 2023, מאות אתרי בנייה ברחבי הארץ שקעו בשקט. העובדים הפלסטינים, שהיוו עד אז כ־60% מכוח העבודה בענף, לא יכלו עוד להגיע לאתרים. קבלנים רבים הותירו שלדים של מבנים פתוחים, לוחות זמנים קרסו, והמשק כולו נכנס להמתנה.
מנתוני הלמ״ס עולה כי במחצית הראשונה של 2024 ירד מספר העובדים הפעילים בענף הבנייה בכ־38% לעומת השנה הקודמת. במקביל, נרשמה צניחה דרמטית בהתחלות הבנייה – אך דווקא משם התחילה ההתאוששות.
🌍 עובדים זרים והכשרות מקומיות: שינוי מבני בשוק
מול המצוקה בכוח אדם, הממשלה והקבלנים פעלו במספר כיוונים:
- הבאת עובדים זרים ממדינות כמו הודו, סרי לנקה, מולדובה ואזרבייג׳ן;
- פתיחת מסלולי הכשרה מקצועית לישראלים בתחומי טיח, ריצוף, חשמל ואיטום;
- שיתופי פעולה עם משרד העבודה והבינוי לעידוד צעירים להצטרף לענף.
עו״ד ויקטור כנפי, מנכ״ל ארגון הקבלנים שרון־שומרון, מסביר כי המשבר היה גם הזדמנות:
“המלחמה חשפה עד כמה ענף הבנייה בישראל פגיע, אבל גם כמה הוא גמיש. הגענו להבנה שלא ייתכן שענף אסטרטגי יתבסס על תלות בכוח עבודה ממדינה אחרת. אנחנו בונים עכשיו יסודות חדשים – גם אנושיים וגם טכנולוגיים.”
לדבריו, ארגון הקבלנים במחוז השרון־שומרון מוביל בימים אלו יוזמות הכשרה מקצועית משותפות עם עיריות ומועצות מקומיות, במטרה להכשיר דור חדש של עובדים מקומיים.
תמונת מצב בערי השרון: פיקוח הדוק על ההתחדשות העירונית
לדברי המהנדס ליאור זייטלר, מבעלי א.ל הנדסה, חברה המתמחה בפיקוח וניהול פרויקטים של התחדשות עירונית ברחבי השרון, האתגר המרכזי כיום אינו רק קצב ההיתרים – אלא רמת הפיקוח והבקרה הנדרשת בפרויקטים החדשים.
מאז 7 באוקטובר ענף הבנייה עבר טלטלה משמעותית, ואחד השינויים הבולטים ביותר הוא בהרכב כוח האדם באתרי הבנייה. מאז שלא ניתן להתבסס יותר על הפועלים הפלסטינים, נכנסו עובדים ממדינות חדשות , שלרוב חסרי ניסיון בעבודה לפי הסטנדרטים הנהוגים בישראל.
לדברי המהנדס זייטלר, השינוי הזה יצר מציאות חדשה מבחינת הפיקוח: “הפיקוח הפך למאתגר יותר ודורש מאיתנו להיות עם עיניים פקוחות יותר על הנעשה באתרים וזאת על מנת לוודא כל שלב וכל פרט. כשכוח האדם פחות מנוסה, רמת הבקרה הנדרשת עולה משמעותית.”
פערי השפה, התרבות וחוסר ההיכרות לעיתים עם שיטות העבודה המקומיות, מחייבים את צוותי הפיקוח להגביר את הערנות , הבקרה והבדיקות בשטח. עם זאת, זייטלר מדגיש כי מדובר גם בהזדמנות מצוינת להעלות את רמת הביצוע שלא הצטיינה מעולם: “כאשר יש פיקוח הדוק והקפדה שיטתית, ניתן לבסס הרגלי עבודה נכונים ואכן, אנחנו כבר רואים מגמת שיפור בשטח עם הזמן.”
הוא מסכם: “זו תקופה שמחייבת הקפדה, אחריות מקצועית ונוכחות הדוקה באתר, אבל גם מאפשרת להציב רף חדש וגבוה יותר לענף בהיבט הביצוע.”
🤖 מהפכת החדשנות: רובוטים, רחפנים והדפסה תלת־ממדית
המחסור בעובדים הפך לזרז לאימוץ טכנולוגיות חדשות:
- רובוטים לטיח ולבנייה החלו להיכנס לשימוש נרחב באתרים גדולים.
- מערכות BIM (Building Information Modeling) הפכו לכלי חובה בתכנון — מאפשרות סימולציה מלאה של המבנה עוד לפני היציקה הראשונה.
- רחפנים וחיישני IoT משמשים לניטור ביצוע, מדידת חומרים ובקרה על התקדמות הפרויקט בזמן אמת.
- הדפסת בטון תלת־ממדית החלה להיכנס לשוק – בעיקר בפרויקטים קטנים ובמבנים מודולריים.
לפי נתוני התאחדות בוני הארץ, בשנת 2025 נרשמה עלייה של 42% בשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות לניהול אתרי בנייה, והתחזית היא שבתוך חמש שנים רוב האתרים בישראל ינוהלו באופן ממוחשב.
עו״ד כנפי מוסיף: “טכנולוגיה היא לא קישוט – היא הפתרון. כל מי שלא ישלב חדשנות בבנייה, ימצא את עצמו מחוץ למשחק. זה נכון לקבלן קטן בדיוק כמו לחברה גדולה.”
דירות שמוכנות לחירום
המלחמה שינתה גם את תודעת הציבור. רוכשי דירות כבר לא מחפשים רק נוף, חניה ומרפסת – אלא בטיחות ומיגון.
בפרויקטים החדשים נרשמת דרישה גוברת ל־
- ממ״דים מרווחים עם דלתות הדף;
- מערכות אוורור עם סינון אב"כ;
- גנרטורים פנימיים לשעת חירום;
- תכנון מבנים עם חללי מסתור במרתפים;
- קירות ומעטפות חוץ משוריינות.
“היום כשקונה בא לראות דירה,” אומר כנפי, “הוא לא שואל רק על מחיר למ״ר — הוא שואל איפה הממ״ד ומה קורה כשנופל החשמל. זה שינוי תפיסתי עמוק שמחייב את כולנו לחשוב אחרת.”
המחירים לא קרסו – רק השוק השתנה
על אף המלחמה והקיפאון הזמני, מחירי הדיור בישראל כמעט שלא ירדו. לפי דו״ח הלמ״ס האחרון, בשנת 2024–2025 נרשמה ירידה ממוצעת של 2.8% בלבד במחירי הדירות החדשות, לצד עלייה של כ־7% במחירי השכירות באזורים מרכזיים.
ההיצע הנמוך, יחד עם התייקרות חומרי הגלם והעובדה שרבים מהיזמים דחו את השקת הפרויקטים, שמרו את המחירים גבוהים. “מי שחיכה לקריסת שוק – גילה שהוא החמיץ את הרכבת,” אומר אחד היזמים בשרון.
התחדשות עירונית בעידן חדש
גם תחום ההתחדשות העירונית עבר שינוי. המיקוד עבר מפרויקטים יוקרתיים במרכז בלבד — אל פרויקטים קהילתיים בפריפריה ובערי השרון. רשויות מקומיות דורשות כיום תוספת מיגון, יציאות חירום ושטחי ציבור מוגנים כחלק בלתי נפרד מהתכנון.
עו״ד כנפי מציין כי:
“התחדשות עירונית היא לא רק שדרוג חזותי — זו גם משימת ביטחון לאומית. כל מבנה חדש חייב להיות מוכן לשעת חירום. המדינה חייבת לעודד יזמים לעשות זאת, ולא לעכב בתהליכים אינסופיים.”
מבט קדימה: בנייה ישראלית עצמאית, ממוגנת וחכמה
שנתיים אחרי השבעה באוקטובר, ענף הבנייה הישראלי שונה לחלוטין:
- פחות תלות בכוח אדם חיצוני;
- יותר חדשנות טכנולוגית;
- תכנון מוקפד לשעת חירום;
- ושוק דירות שהפך זהיר אך בשל להתחדשות.
אחרי שנים של שגרה תעשייתית, ישראל בונה כעת לא רק בתים — היא בונה מודל חדש של חוסן לאומי.
“זו לא רק התאוששות,” מסכם עו״ד ויקטור כנפי. “זו לידה מחדש של ענף שלם — חזק יותר, עצמאי יותר, ובעיקר מוכן יותר למציאות שבה הביטחון האישי הוא לא תוספת, אלא יסוד הבנייה.”
