<!-- Global site tag (gtag.js) - Google Ads: 456021424 -->
<script async src="https://www.googletagmanager.com/gtag/js?id=AW-456021424"></script>
<script>
window.dataLayer = window.dataLayer || [];
function gtag(){dataLayer.push(arguments);}
gtag('js', new Date());
gtag('config', 'AW-456021424');
</script>
מה היא הארנונה?
הארנונה היא מס עירוני שאנחנו משלמים לרשות בה אנחנו מתגוררים (ו/או מפעילים עסק) והיא אמורה לממן את השירותים שהרשות נותנת לנו. שירותים בצורת נקיון, תברואה, חינוך, גינות שעשועים, פארקים, רווחה ועוד. זה אחד התשלומים החשובים שאנחנו משלמים מדי חודשיים, תשלום זה מעניק לנו שירותים רבים שפוגשים אותנו מדי יום ביומו באיכות המרחב הציבורי שלנו, בחינוך של ילדינו, בפעילויות הפנאי שמוצעות לנו ועוד.
כמה ארנונה אנחנו משלמים?
לאורך השנים היו שינויים רבים במיסים העירוניים ששולמו לרשויות. עד לפני כ-35 שנים הרשויות יכלו לבחון את הצרכים העירוניים ולהתאים את ההכנסות לצרכים אלו באופן יחסית חופשי. בשנת 1985 כאשר הובאה תכנית הייצוב הכלכלי שנועדה לעצור את האינפלציה המשתוללת שהייתה בארץ, הוקפאו יכולות הרשות לשנות את הארנונה.
בכדי להעלות (או להוריד) את תעריף הארנונה הרשות צריכה לקבל אישור מיוחד ממשרד הפנים, אשר לא בטוח שיתקבל.
מאחר והיסטורית הרשות הגדירה את המיסוי העירוני שלה, לכל רשות יש צו ארנונה משלה הנבדל בתעריפים, בחישוב שטח הנכס שמשלמים עליו, בחלוקה לאזורי גבייה אם יש כאלה, בחלוקה לפי שנת בניית הנכס אם יש ועוד. כל ההגדרות הללו נשתמרו ואין אחידות בין הרשויות. דירה שנמצאת ברחוב עליית הנוער 30 בתל אביב תשלם 700 ₪ לחודשיים ודירה שנמצאת מעבר לכביש במספר 27 אבל מוניציפלית בגבעתיים תשלם 1,300 ₪ לחודש (המספרים לצורך הדגמה). פער של עשרות אחוזים בגלל שעברת את הכביש.
כאשר מתכננים מעבר דירה לעיר אחרת חשוב לברר את עלות הארנונה הצפויה ולהבין האם היא ריאלית עבורכם.
האם אנחנו משלמים הרבה ארנונה?
דבר שחשוב מאוד להבין שארנונה למגורים היא הפסדית. תושב שגר בעיר צורך הרבה מאוד שירותים והארנונה שהוא משלם בדרך כלל לא מגיעה לעלות השירותים. הארנונה שעסקים משלמים הרבה יותר גבוהה והיא זו שמסבסדת את הארנונה ההפסדית למגורים.
אז מצד אחד אנחנו לא משלמים הרבה ארנונה כי אנחנו מקבלים יותר ממה ששילמנו, ומצד שני כאשר אנחנו מסתכלים על השורה התחתונה בחיוב האשראי שלנו זהו סכום לא מבוטל מתוך סך ההוצאות החודשיות שלנו.
אם נצא רגע מההסתכלות האישית שלנו ננסה להבין כיצד משפיעה בעיה זו על החיים שלנו. כאמור ארנונה של מגורים היא הפסדית. בגלל שהיא הפסדית, והרשות רוצה לתת שירות טוב ולא לרדת ברמה, הרשות פחות מעוניינת לקדם דירות חדשות בתחומה אלא לקדם אזורי תעסוקה עליהם יש ארנונה גבוהה שמעלה את השירות לתושב.
כידוע אנחנו במשבר דיור שרק מחריף כבר יותר מעשור. פתרון המשבר הוא הגדלת ההיצע – כלומר תוספת דירות בכל הארץ. הרשויות לא מעוניינות לקדם רק שכונות מגורים כי הן עושות גרעון בתזרים, מצד שני חייבים עוד דירות כדי לצנן את שוק הדיור. כך בהתנגשות בין הכוחות הליך קידום הדיור בישראל איטי מאוד, מעלה המון התנגדויות, ובינתיים המחירים ממשיכים לעלות.
רק השנה חזינו בעלייה של 10% במחירי הדיור שלא רואים את סופה.
אז מה הפתרון?
בעיית הארנונה והמירוץ לאזורי תעסוקה היא בעיה מוכרת וידועה אשר המדינה מתחילה לנסות להתמודד איתה. יש כל מיני הצעות ורעיונות כיצד אפשר לפתור את הבעיה, רעיון אחד שניסו לקדם כעת בתקציב המדינה הוא הפחתת הארנונה לעסקים והעלאה של הארנונה למגורים אך בסוף רעיון זה לא קודם. רעיון נוסף מוכר הוא איחוד רשויות, לאגד מספר רשויות כרשות אחת גדולה וכך לצמצם עלויות ולפזר את הכנסות אזורי התעסוקה בין כולן, רעיונות נוספים כוללים איזונים דרך תקציב המדינה ועוד.
ברור לכולם שזוהי בעיה מרכזית אשר יוצרת השפעה נרחבת על השוק ומצריכה טיפול. אני מעריכה שבשנים הקרובות נראה רפורמה נרחבת בנושא שתוריד את החסמים לבנייה ותאפשר פיתוח משמעותי, בייחוד בהתחדשות עירונית.
בשבוע הבא קצת על כמה מ"ר אני משלם ארנונה ואיזה פטורים והנחות אני יכול לקבל ולנצל.
בברכה,
יעל סער
חברת מועצת העיר כפר סבא
מטעם סיעת כפר סבא מתקדמת
054-6815778
משרד תיווך או קבלן צרו איתנו קשר לפרסום מיידי באתר