<!-- Global site tag (gtag.js) - Google Ads: 456021424 -->
<script async src="https://www.googletagmanager.com/gtag/js?id=AW-456021424"></script>
<script>
window.dataLayer = window.dataLayer || [];
function gtag(){dataLayer.push(arguments);}
gtag('js', new Date());
gtag('config', 'AW-456021424');
</script>
במהלך השבועות האחרונים (וגם בשבועות שיבואו) ניסיתי לתת סקירה רחבה של הדברים שאנחנו צריכים להכיר כשאנחנו מתעסקים בנדל"ן, כשאנחנו בוחרים איפה לקנות דירה, כשאנחנו בוחנים דירה ספציפית, להבין איך יודעים של מי היא, האם היא בנויה לפי החוק ומה הולך להיות בנוי בסביבתה.
היום אנחנו הולכים ללמוד על איך אנחנו יכולים לשנות את המציאות הנדל"נית סביבנו ומה תפקידנו בעולם הזה בתור ציבור פעיל.
הציבור הוא זה שמכיר את האזור שבו הוא גר הכי טוב. הוא זה שיודע מתי ואיפה יש פקקים, מה אופי השכונה, איפה יש גינות משחקים, איפה יש מכולת ותחנות אוטובוס. ככל שהשנים עוברות תפקידו של הציבור נהיה ברור יותר למקבלי ההחלטות והקונספט של שיתוף הציבור הולך ונהיה נפוץ יותר ויותר.
שיתוף אמיתי הוא לשאול את הציבור מה הוא חושב שנכון לעשות בתחילת הדרך. לפני שיצאו לתכנון של לב העיר כאן בכפר סבא שאלו את הציבור איך היו רוצים לראות את השכונה ואיך הם רואים אותה היום. התושבים ענו שהיו רוצים לראות בינוי של עד 9 קומות, לשמור על ההליכתיות, על הקהילתיות.
לאחר קבלת התשובות יצאו לדרך לתכנן. אמנם לא קיבלו את בקשות הדיירים וקבעו בינוי של 20 קומות ברחוב ויצמן ועד 15 ברחובות צדדיים, אבל לפחות שאלו.
במרבית הפעמים שנספרים לנו שעושים "שיתוף ציבור" למעשה עושים "יידוע הציבור". מציגים לנו תכנית גמורה ואז שואלים אותנו מה דעתנו על התכנית. במצב כזה שיש תכנית מוכנה הסיכוי לייצר שינוי הוא נמוך. שמרו על עיניים ביקורתיות מתי שואלים את דעתכם ומנסים לברר את צרכיכם.
האם אני יכול לעשות שינוי?
הרבה פעמים אני שומעת "מה זה משנה? מה כבר אני יכול לשנות?", חשוב להכיר שישנן דוגמאות רבות שלחץ התושבים שינה את הליכי התכנון מסביב.
בתל אביב שתי דוגמאות שאני מאוד אוהבת – גן קרית ספר. גן היושב על 12 דונם שתוכנן להיות חניון. כל התושבים באזור סירבו לקבל את הגזירה, קיימו במקום פעילויות, שתלו שם עצים ולא הרפו עד שהסכימו להפוך את המקום לגן פורח וירוק במרכז העיר.
מקום נוסף הוא גינת אליפלט – מקום שהיה חניון עירוני עד שועד מקומי הפעיל לחץ להפוך את המקום לגינה ציבורית. לאחר שאכן הוחלט להפוך את המקום לגינה תושבי השכונה הם אלה שהחליטו כיצד לתכנן את הגינה, אילו מתקנים לשים שם, האם יהיה דשא ומה חשוב להם, מה הצרכים שלהם.
זוהי חוזקה של קהילה בעיניי – הידיעה מה נכון עבורם והכוח לפעול כדי לממש את זה.
כל אחד מאיתנו יכול לעשות שינוי ולהשתתף בהליכי התכנון באזור שבו אני גר.
איך אני יודע שמתכננים משהו באזור?
בשנים האחרונות פועל אתר בשם "מעירים" – אשר שולח לכם הודעות למייל כאשר תכנית חדשה נקלטת. במייל הסבר בסיסי על מה כוללת התכנית, קישור למסמכי התכנית וסימונה על המפה. כל תכנית כזאת שנמצאת בסמיכות אליכם או מעניינת אתכם ניתן לקרוא אותה לעומק ולראות כיצד היא משפיעה עליכם.
בנוסף כאשר התכנית מפורסמת להערות הציבור נתלה שלט באזור התכנית, שלא לא קריא ומלא מלל, ניתן להעתיק את מספר התכנית מהשלט וללכת לבדוק באתר מנהל התכנון שם ניתן לראות את כל מסמכי התכנית.
איך אני פועל לעשות שינוי?
הדרך הראשונה כמו שראינו בדוגמאות היא הצטרפות לארגון של תושבים, באמצעות הקמת ועד פעולה מקומי, קבוצה של אנשים הפועלים במשותף כדי לשנות את המציאות.
הדרך השנייה היא הדרך הפורמלית. כאשר תכנית מופקדת להתנגדויות יש לציבור 60 יום להגיד את דעתו. פעם כשהמציאו את החוק טעו לקרוא לחוות הדעת של הציבור "התנגדות". מי שרוצה לשנות את התכנית צריך להגיש התנגדות, מכתב המפרט את הכשלים בתכנית ולהציע שינויים. בגלל שמה של חוות הדעת לעתים רבות היא נתפסת בתור דבר שלילי, ולא בתור הזדמנות להיבנות ממנה. זה מצער אותי באופן אישי כי המתכננים ומקבלי ההחלטות צריכים להקשיב לציבור בלב חפץ.
בכל התנגדות דנים, מוסד התכנון יפסוק האם לקבל אותה או לדחות אותה. אם ההתנגדות נדחית ניתן לפנות לערכאה תכנונית גבוהה יותר.
מה הסיכוי לעשות שינוי?
כשהייתי באוניברסיטה בשיעור הסתברות הסבירו שבחיים האמיתיים, לא משנה כמה קטן הסיכוי, הוא לעולם לא יהיה אפס. זו אמירה שמלווה אותי הרבה שנים, ונותנת לי כוח. אם אתם מאמינים שחוות דעתכם משנה, שהתכנון שנעשה יכול להיות טוב יותר, שהוא פוגע בכם או בסביבתכם, קחו את הסיכוי הזה ונסו להשפיע.
מקסימום תצליחו 😊
יעל סער
חברת מועצת העיר כפר סבא
מטעם סיעת כפר סבא מתקדמת
054-6815778
משרד תיווך או קבלן צרו איתנו קשר לפרסום מיידי באתר