.הבניין, המיועד להריסה, הועמד לטובת המאבק להשבת החטופים ויהפוך באופן זמני לחלל אומנותי יוצא דופן עם מסר חברתי עמוק. האירוע נועד להעביר מסר ברור: "הבית שלנו והלב שלנו לא שלם כל עוד החטופים נמצאים בשבי."
חדרי ארבע הדירות יוקדשו לחטופים תושבי העיר רעננה: גיא אילוז, נעמה לוי, אלמוג סרוסי ז׳׳ל ועומר נאוטרה. ציורי גרפיטי יעטרו את הקירות ויצוירו לייב, קולותיהם של החטופים יושמעו ברחבי הדירות בלווי תמונות ומיצגים בשיתוף משפחות החטופים.
האירוע, המאורגן על ידי חברת רותם שני רותם שני במתחם מעפילים 5 ברעננה. הבניין, המיועד להריסה, הפך למתחם אמנות זמני שיוקדש להעלאת המודעות למצוקתם של החטופים. האירוע בשיתוף פעולה עם מטה המשפחות החטופות, יתקיים ב-29 בנובמבר 2024.
האירוע מבקש להדגיש את הדחיפות והחשיבות של המאמצים המתמשכים להחזרת החטופים הביתה. בחירת המיקום הספציפי הזה מדגישה את המסר שכל עוד החטופים נמצאים בשבי, בתים ולבבות שלנו אינם שלמים. יוזמה זו משלבת אמנות עם מסר חברתי עוצמתי, ויוצרת חוויה ייחודית ומשפיעה עבור כל המשתתפים.
מוצגים ואמנים
האירוע יציג מערך מרשים של מוצגים ואמנים, כל אחד מהם מביא פרספקטיבה ייחודית לנושא השבי והחופש. אחת מנקודות השיא היא קומיקס "יומן שבי", שנוצר על ידי מורן סטלה ייני ועמית סוזנה, ואיירה על ידי רחל שלמה. קומיקס זה מלווה בהקלטות של מורן סטלה ייני, מה שמוסיף מימד שמיעתי לחוויה החזותית.
מיצג משמעותי נוסף הוא "חופש ללבוש", שאצרה קרן גולדשטיין וצילם זיו קורן. מוצג זה מציג את בגדיהם של 25 חטופים, המסמלים את נוכחותם ואת סיפוריהם האישיים. בנוסף, יוצג פרויקט "שחזור תמונות" של שרון דרעי פרי, המציג תמונות משוחזרות המקשרות בין עבר להווה.
גם אמנות גרפיטי תתפוס תפקיד מרכזי, עם ציורים חיים שיקשטו את הקירות. קולותיהם של החטופים ייהדהדו ברחבי החלל, בליווי תמונות ומוצגים שפותחו בשיתוף פעולה עם משפחות החטופים וגרפיטי של חבריה של ענבר היימן, המכונה "ורוד". האירוע יציג גם עבודות של אמנים מגלריה 33X, אורי שיפרין אנוי, אורי גרשט ועוד, מה שמבטיח תצוגה אמנותית מגוונת ומרגשת.
מעורבות משפחות וקריאה חברתית
אחד ההיבטים המשמעותיים ביותר של אירוע אמנות זה הוא מעורבותן של משפחות החטופים. הן יחלקו את סיפוריהן האישיים ואת חוויותיהן הקשות עם השבי, ויספקו ממד אנושי ורגשי עמוק לאירוע. אינטראקציות משפחתיות אלו שמות דגש על המאבק המתמשך ועל הצורך הדחוף להשיב את יקיריהן הביתה.
המסר החברתי של האירוע ברור ועוצמתי: לב הקהילה וביתה אינם שלמים כל עוד החטופים נותרים בשבי. מסר זה מועבר באמצעות מגוון ביטויים אמנותיים, כולל ציורי גרפיטי חיים והקלטות קול של החטופים, המהדהדים בחלל התערוכה. שילוב עמוק זה של אמנות ופעילות ציבורית מדגיש את החשיבות של המשך המאבק למען חזרתם.
על ידי טיפוח קשר בין הציבור למשפחות, האירוע לא רק מעלה את המודעות אלא גם מחזק את הנחישות הקולקטיבית לתמוך במאבק. הסיפורים הרגשיים והביטויים האמנותיים פועלים יחד כדי ליצור קריאה לפעולה משכנעת, המדרבנת את כולם לתרום למטרה חשובה זו.
