ההיתר שניתן מתייחס לפרויקט מגורים הכולל 73 יחידות דיור, והוא מציב את הוד השרון בין הרשויות הראשונות שמצליחות ליישם בפועל את הרפורמה ולקצר משמעותית את אחד השלבים המורכבים והמעכבים ביותר בעולם התכנון – שלב הרישוי.
מתחם עם היסטוריה תכנונית טעונה
מתחם בית הנערה אינו עוד עתודת קרקע רגילה. לאורך השנים התנהל סביבו מאבק ציבורי ותכנוני מורכב, שכלל:
- דרישות לשימור מאפייני האזור והמרקם הקיים
- דיונים סביב היקפי הבנייה ואופי הפיתוח
- מחלוקת מתוקשרת סביב היטלי ההשבחה, שבמסגרתה שילמה תל אביב-יפו להוד השרון היטלים הנוגעים להשפעת הפיתוח המטרופוליני והגבולות המוניציפליים
הוויכוחים הללו הפכו את המתחם לאחד הסמלים של המתח בין פיתוח מואץ, אינטרסים עירוניים-אזוריים ושמירה על אופי סביבתי ותכנוני.
מה כולל הפרויקט הראשון?
הפרויקט שאושר הוא הראשון שיוצא לדרך במתחם כולו, והוא כולל:
- 73 יחידות דיור
- מבנה מגורים מרכזי עם קומות מעל הקרקע
- פתרונות חניה ותשתיות בהתאם לתכנון המתחם
- קידום במסגרת רישוי עצמי של מורשה להיתר, תוך עמידה מלאה בתכניות התקפות
עצם קבלת ההיתר בפרק זמן קצר נחשבת חריגה בנוף המקומי – בוודאי בפרויקט ראשון במתחם רגיש ומרובה אינטרסים.
לדברי איציק ברוך, בעלים ומנכ"ל קבוצת יובלים הבונה את פרויקט GLORY בבית הנערה, "קבלת החלטה על מתן היתר בנייה בזמן שיא מהווה קיצור משמעותי בלוחות הזמנים והפחתת הבירוקרטיה, מה שמאפשר ודאות תכנונית רבה יותר, חיסכון במשאבים והאצה משמעותית של מימוש פרויקטים. אנו מקווים כי יישום הרפורמה בקנה מידה רחב יביא לשינוי עומק בשוק הדיור, יסייע להפחתת הבירוקרטיה והאצת מתן היתרים ויתרום ליעילות ולשקיפות בענף כולו".
לא רק רישוי – סימן לבאות
המשמעות של ההיתר חורגת מגבולות הפרויקט הבודד. עבור מתחם בית הנערה, מדובר באות פתיחה:
- פרויקטים נוספים במתחם צפויים להיבחן כעת בראי התקדים שנוצר
- יזמים ובעלי קרקע מקבלים אינדיקציה ברורה ליכולת לממש תכניות
- העיר מאותתת על נכונות לשלב בין בקרה תכנונית לבין קיצור הליכים
במובן זה, ההיתר הראשון אינו רק אירוע נקודתי – אלא רגע מכונן בהתפתחות אחד האזורים המשמעותיים ביותר לעתיד הוד השרון.
היסטוריה עובדתית של מתחם בית הנערה
מתחם בית הנערה בהוד השרון הוקם בשנות ה-40 של המאה ה-20 על אדמות שרכש נורמן (נחום) שיפר, שהיה פעיל ציוני מקנדה, ושימש תחילה כחווה חקלאית. חלק מהשטח נרכש על-ידי עיריית תל אביב-יפו בסוף שנות ה-40, ובשנים שלאחר מכן הוקם במקום מוסד חינוכי-חברתי בשם “המעון העירוני לילדים בהדר-רמתיים” ובהמשך “בית הנערה”, שהיה מוסד פנימייתי לנערות. המוסד פעל עד שנת 2003, ולאחר סגירתו נשארו במתחם מבנים נטושים, שדרות עצי פיקוס ושטחים פתוחים. במשך השנים נרשמה פעילות תכנונית להסדרת הבנייה במתחם, כולל אישור תוכניות להקמת שכונת מגורים הכוללת אלפי יחידות דיור כחלק מתוכנית כפר הדר בהוד השרון. חלק מקרקעות המתחם היו בבעלות עיריית תל אביב-יפו, והן הוצאו למכרזים שנרכשו על-ידי חברות נדל”ן, כולל ישראל קנדה ויוסי אברהמי, לקידום פרויקטים מגורים במסגרת התוכנית הכללית.
בין מאבק למימוש
לאחר שנים של דיונים, התנגדויות, הסכמות ומחלוקות – מתחם בית הנערה עובר משלב התכניות והמאבקים אל שלב הביצוע בפועל. ההיתר הראשון, שהונפק במהירות יחסית, מסמן שינוי מגמה: ממגרש תכנוני טעון – לשטח שבו מתחילים לראות בניינים קמים.
אם המהלך יימשך בקצב דומה, מתחם בית הנערה עשוי להפוך בתוך שנים ספורות מאזור מחלוקת לאחת השכונות החדשות והמשפיעות בעיר.
