<!-- Global site tag (gtag.js) - Google Ads: 456021424 -->
<script async src="https://www.googletagmanager.com/gtag/js?id=AW-456021424"></script>
<script>
window.dataLayer = window.dataLayer || [];
function gtag(){dataLayer.push(arguments);}
gtag('js', new Date());
gtag('config', 'AW-456021424');
</script>
בפוסט הקודם סקרנו את ארבעת השכבות שמרכיבות את עולם התכנון והבניה – תכנון מתארי, מפורט לביצוע ו… החיים עצמם. אני רוצה להזמין אתכם לחשוב מחדש על השיטה ולתהות יחד – האם היא עדיין משרתת אותנו ב 2022?
חוק התכנון והבניה, שחוקק ב 1965, כמעט 20 שנה אחרי הקמת המדינה שואב לא מעט מהחקיקה הבריטית (כן כן במובנים מסויימים לא תמה תקופת המנדט…) נעשו בו כמעט 140 תיקונים מהם קרוב ל 40 בשמונה השנים האחרונות, וממנו נגזרות תקנות רבות המפרטות את פרקיו השונים. בפרקים הראשונים עוסק החוק בהגדרת מבנה מערכת התכנון.
פרק ב' – מוסדות התכנון ופרק' ג' – תכנית מגדירים היררכיית תכנון סדורה. מבנה פירמידאלי שבראשו המועצה הארצית לתכנון ובניה, אחריה במדרג שש ועדות מחוזיות ובתחתית הפירמידה – הועדות המקומיות – 131 במספר. מטבע הדברים, גם התכניות המגדירות וקובעות את פניה של מדינת ישראל עוקבות אחר סדר היררכי זה (תסמכו על הרגולציה שלנו שזה עוד מסתעף ומסתבך אבל זוהי תמצית המבנה)
במרבית המקרים התכניות המתאריות משרטטות את השכבה האסטרטגית / עקרונית המכוונת את מגמות התכנון באזורים ובנושאים השונים, ואילו היכולת לממש את התכנון לכדי ביצוע בפועל שמורה במרבית המקרים לתכניות המקומיות והמפורטות המוגדרות כתוכניות שמכוחן ניתן להוציא היתרי בניה.
אך לכל כלל יש יוצא מן הכלל – ובמקרים מיוחדים ניתן לממש גם תכניות מתאר ארציות להיתרי בניה – הדוגמא המוכרת מכולן היא תמ"א 38 – תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה. שלמעשה עוקפת ומדלגת על כל היררכיית התכנון ישר אל היתרי הבניה.
עם השנים, חלחלה ההכרה שלא רק שהתמ"א לא השיגה את מטרתה וכי מרבית היתרי הבניה שיצאו מכוחה ניתנו באזורי הביקוש, אלו הרחוקים – מרחק מכפילים וערכי קרקע רבים מאזורי הסכנה. וכי היא הפכה כלי להתחדשות בניינית שמשאיר את הרשויות המקומיות ללא מענה תכנוני לצרכי ציבור (שמקומו בשכבה המפורטת שעליה דילגו) וללא יכולת כלכלית לשדרוג התשתית העירונית עבור יחידות הדיור שמתווספות.
ההחלטה לתקן את העיוות הזה התקבלה בנובמבר 2019 בהחלטת המועצה הארצית מס' 634 בה נכתב "… המועצה סבורה כי המתווה הנכון לקידום חיזוק מבנים והתחדשות עירונית, הינו באמצעות תכניות מפורטות, שיכללו במידת האפשר מתחמים שלמים…" ולמעשה הכירה בכך שהדילוג במורד הפירמידה – מתמ"א להיתרי בניה ללא תכנון מפורט לא היטיב עם החיים עצמם.
ההחלטה החשובה הזאת, שרבים בעולם התכנון אף הגדירו אותה כאמיצה היתה אמורה להכנס לתוקף באופן מדורג כבר בסוף 2022 ולאחרונה – לא מעט בעקבות הליכי התכנון הארוכים וסבך הפוליטי המקומי – נדחתה בשנה נוספת. אולי בסוף היא גם תקרה והסדר הישן יושב על כנו….
אבל –
ופה אני רוצה לשים "אבל" גדול עם המון סימני שאלה
ואני אומרת – הפוך גוטה, הפוך!
המשך יבוא 😊
אדר' מירב שניר (M.Sc, MUE)
Meirav Nahum snir | #plan_follow_data | #cim | #CITY_INFORMATION_MODELLING
משרד תיווך או קבלן צרו איתנו קשר לפרסום מיידי באתר