מבקר המדינה חושף כשלים משמעותיים במערכת היטלי ההשבחה
דו"ח מבקר המדינה האחרון שופך אור על כשלים משמעותיים במערכת היטלי ההשבחה בישראל. מערכת זו, שמטרתה להטיל מס על העלייה בערך הקרקע בעקבות שינויי ייעוד, ספגה ביקורת על חיוב יתר של בעלי נכסים. הדו"ח מצא כי ברוב המקרים, שמאי מכריעים נאלצו להפחית את החיובים שנקבעו בתחילה על ידי ועדות מקומיות. הפחתות אלו, שלעיתים קרובות היו משמעותיות, מדגישות סתירות וחשש לאי-צדק באופן שבו מעריכים את היטלי ההשבחה. מאמר זה בוחן את הממצאים המרכזיים של הדו"ח, את השפעתן של פרקטיקות אלו ואת ההשלכות הרחבות יותר על השוויון האזורי ואמון הציבור.
ממצאי מבקר המדינה
דו"ח מבקר המדינה שופך אור על ליקויים משמעותיים במערכת היטל ההשבחה בישראל. בניתוח של 60 שומות, נמצא כי ב-95% מהמקרים הפחיתו השמאים המכריעים את החיובים המקוריים שקבעו הוועדות המקומיות. באחד המקרים בהרצליה הפחית השמאי המכריע את היטל ההשבחה מ2 מיליון ש"ח ל 760 אלף ש"ח בלבד. ההפחתה הממוצעת עמדה על 36%, נתון המעיד על חיוב יתר מהותי. במקרים מסוימים, הפחתות אלו הסתכמו במאות אלפי שקלים ואף במיליונים. הדו"ח מדגיש כי חיוב היתר עלול לפגוע משמעותית בכדאיותם הכלכלית של פרויקטים בתחום הנדל"ן. בנוסף, הפערים בין השומות הראשוניות לסופיות חושפים בעיה מערכתית אשר פוגעת באמון הציבור ביכולתן של הרשויות לקבוע סכומי היטל הוגנים. היקפה הרחב של התופעה מצביע על צורך ברפורמה שתבטיח שומות היטל מדויקות ושקופות יותר.
השפעת חיוב יתר
דו"ח מבקר המדינה מדגיש השלכות כלכליות משמעותיות עקב חיוב יתר בהיטלי השבחה. חיוב יתר זה יכול להסתכם במאות אלפי ואף מיליוני שקלים, ולהשפיע על היתכנותם הכלכלית של פרויקטים בתחום הנדל"ן. פערים אלו לא רק מטילים נטל כבד על בעלי נכסים, אלא גם יוצרים אי וודאות וחוסר ודאות בשוק הנדל"ן. יזמים ומשקיעים עלולים להתקשות בתכנון וביצוע פרויקטים בביטחון, בידיעה שהערכות ראשוניות להיטלים עשויות שלא לשקף את הסכום הסופי לתשלום. חוסר יציבות פיננסית זו עלולה להרתיע השקעות ופיתוח, במיוחד באזורים שבהם שוק הנדל"ן כבר נמצא במצב שביר. הדו"ח מצביע על כך ששיטות אלו עלולות לפגוע בצמיחה ופיתוח כלכליים, במיוחד באזורים חלשים יותר, ולהחריף עוד יותר פערים אזוריים.
פערים אזוריים בגביית היטלי השבחה
דו"ח מבקר המדינה מצביע על פערים אזוריים משמעותיים בגביית היטלי השבחה. בשנת 2021, רשויות חלשות קיבלו בממוצע רק 559 ש"ח לתושב, בעוד שרשויות מובילות גבו 8,476 ש"ח לתושב. פער זה ממחיש את הפער הפיננסי הבולט בין המרכז לפריפריה.
פערים אלו עלולים להחריף פערים חברתיים-כלכליים קיימים, שכן אזורים אמידים נהרמים מהכנסות גבוהות יותר, מה שמאפשר מתן שירותים ותשתיות טובים יותר. מנגד, רשויות חלשות מתקשות לייצר די הכנסות, דבר שפוגע בפיתוחן וברמת החיים של תושביהן. חוסר איזון זה מדגיש את הצורך בגישה צודקת ושוויונית יותר לגביית היטלי השבחה.
חוסר שקיפות ופגיעה באמון הציבור
דו"ח מבקר המדינה מצביע על בעיה משמעותית בשקיפות הטיפול של הרשויות המקומיות בהיטלי השבחה. עיריות כמו הרצליה, רמת גן ורמת השרון לא פרסמו את שומות ההשבחה שערכו ואת סכומי ההיטל הסופיים. חוסר שקיפות זה מקשה על בעלי הנכסים להבין את החיובים המוטלים עליהם או לערער עליהם. הדו"ח מציין כי אטימות זו פוגעת באמון הציבור במערכת, שכן לא ניתן לוודא האם ההיטלים הוגנים ומוצדקים. ללא מידע ברור, סביר להניח כי אמון הציבור בטיפול של הרשויות המקומיות בהיטלי השבחה ייפגע.