fbpx
				
					<!-- Global site tag (gtag.js) - Google Ads: 456021424 -->
<script async src="https://www.googletagmanager.com/gtag/js?id=AW-456021424"></script>
<script>
  window.dataLayer = window.dataLayer || [];
  function gtag(){dataLayer.push(arguments);}
  gtag('js', new Date());

  gtag('config', 'AW-456021424');
</script>
				
			
מושע ואיגוד מקרקעין חלק ב' – צוללים לנדל"ן 29

מושע ואיגוד מקרקעין חלק ב' – צוללים לנדל"ן 29

בטור הקודם הצגנו את נושא הבעלות המשותפת, או בשמה המוכר בעלות במושע. כזכור מדובר על מצב בו אין רישום בית משותף, וכשנסתכל בנסח הטאבו נראה שלשל אחד מהבעלים יש חלק יחסי בבעלות על כל הבניין (1/5 למשה, 2/5 לחיים ו2/5 לדוד לדוגמא).

דיברנו גם על איגוד מקרקעין – מצב בו הבעלים של הבניין הוא חברה, וכל בעלים מחזיק מניות בבניין. 

הבעיה בבעלות מסוג זה היא חוסר היכולת לזהות את הנכס, להגיד שמשה הוא הבעלים של דירה מסוימת מתוך הבניין, ואז במצב הזה יהיה קושי בקבלת משכנתא.

אז מה עושים במצב בכזה?

ראשית נמליץ לכל בעלים של דירה שרשומה במושע או בבעלות דרך איגוד מקרקעין לפעול להסדרה ולרישום בית משותף. רישום הבית המשותף מעלה את ערך הדירה. נהוג לקחת בחשבון כ-10% הפחתה לשווי לדירות אשר רשומות בבעלות משותפת, לכן עלויות הרישום (הבאת מודד ליצירת תשריט, הפעלת עו"ד לרישום תקנון ולהסדרה מול הרשויות, אגרות שונות ועוד) נוטות להחזיר את עצמן בעליית השווי.

שנית, נדבר על מקרי הביניים, בהם יש רישום במושע אבל יש תוספות בנסח אשר מסייעות לזהות את הדירה ויכולות לפתור את הבעיה מול הבנקים בבעעית זיהוי הדירה.

  1. הסכם שיתוף – הסכם זה נעשה בין הבעלים השונים בנכס בו הם מסכימים על עקרונות שיתוף הפעולה בינם, בו בדרך כלל יהיה תשריט של החלוקה של הדירות בין הבעלים, אם יש חלוקה של החניות או השטחים המשותפים נושא זה גם יתואר בתשריט וכן בהסכם המילולי. חשוב לציין כי ברגע שנחתם הסכם כזה הוא חל רק על מי שחתום עליו. ברגע שההסכם מופקד בטאבו, הוא יחול גם אם ישתנו הבעלים במקרקעין. 

כלומר, נניח רינת וטל חולקים חלקה ועליה לכל אחד יש בית עצמאי. הם חתמו על הסכם שיתוף וצרפו אליו תשריט שקובע איזה חלק מהחלקה שייך לכל אחד מהם. 

ברגע שיפקידו את התשריט בטאבו, גם אם רינת תמכור את הנכס לרעות, תנאי ההסכם יחולו גם על רעות למרות שלא היה חתמה עליו.

חשוב לציין: בניגוד לתיק הבית המשותף אותו אפשר לשלוף דרך האינטרנט, את הסכם השיתוף קשה יותר לקבל ובדרך כלל נדרש אדם עם זיקה לנכס כדי לקבל עותק שלו. זמן הבדיקה והקבלה הוא ארוך יותר.

  • חכירות – פתרון נוסף מקובל הוא חכירה של הדירה הספציפית שאתה הבעלים שלה מכל בעלי הבניין. כזכור חכירה היא שכירות ארוכה מ25 שנים. במנגנון הזה נוהגים לייצר חכירה לתקופה ארוכה, אפילו ל-999 שנים. במסגרת החכירה נחתם הסכם חכירה ואליו יצורף תיאור מילולי של הדירה (קומה, כיוונים, שטח) שמזהה את הדירה ו/או תשריט זיהוי של הדירה. 

הסכם החכירה יופקד בטאבו, ואז תירשם חכירה על הבעלים. במצב בו רשומה חכירה וניתן לקבל את הסכם החכירה כולל זיהוי הדירה, גם לא צפויה בעייה מהבנק. 

חשוב לציין: גם כאן, לא ניתן לקבל את הסכם החכירה בשליפה דרך האינטרנט, גם כאן זמן הטיפול ארוך יותר וכולל פעילות של בעל זיקה לנכס. 

  • מחוברים –  זה מנגנון פחות תדיר בשימוש ממה שאני ראיתי לאורך השנים. כאן למעשה בעלי הבניין יהיו במושע, אבל קיימת ישות בשם מחובר. המחובר מקבל תיאור מילולי (נניח "דירה בקומה תחתונה המכילה 3 חדרים, מטבח וחדר רחצה בשטח 75 מ"ר) אשר מזהה את הדירה ולמחובר יש בעלים ספציפי.

כאשר מדובר על איגוד מקרקעין, הפתרונות הם זהים. בנוסף, חשוב לשים לב בנוסף האם החברה פעילה, האם יש לחברה חובות ועוד. 

טיפ לסוף:

מצבים של רישום במושע ו/או איגוד מקרקעין יכולים להיראות מאיימים ולהרתיע קונים מביצוע עסקה, אך ישנם מגוון פתרונות אשר קיימים. לעתים לא קיימים פתרונות ואז יש לרכוש את הדירה מהון עצמי בלבד. מומלץ בחום להתייעץ עם עורך הדין שלכם בנושא לפני קבלת החלטה בנושא.

אדגיש כי הנכתב כאן איננו ייעוץ, כל מקרה פרטני יש לבחון לגופו.

יעל סער שמאית מקרקעין סמנכ"ל אנגלו סכסון תל אביב

חברת מועצת העיר כפר סבא  מטעם סיעת כפר סבא מתקדמת

שאלות ליעל סער

שהב

עוד כתבות
כתבות נוספות שהועלו ללוח נמצאות לפנייך
רוצים לפרסם?
צרו איתנו קשר
שם מלא
טלפון
אימייל
פרטי / קבלן / מתווך
סיבת יצירת קשר

תפריט נגישות

דברו איתנו

משרד תיווך או קבלן צרו איתנו קשר לפרסום מיידי באתר

שם מלא
טלפון
אימייל
פרטי / קבלן / מתווך
סיבת יצירת קשר