הסכסוך בין עיריית הרצליה לרשות מקרקעי ישראל נפתר חלקית, אושר מסמך הבנות בין רמ"י לעירייה המאפשר שיווק מידי של 2,000 יחידות דיור, שטחי מסחר ותעסוקה במתחם קריית השחקים ובגליל ים, אפולוניה נותרה במחלוקת.
בשנת 2016 נחתם הסכם גג בין לשיווק 6,000 דירות בשלוש תוכניות: תוכנית גליל ים, שבה 1,400 יחידות דיור, ואפולוניה ובקריית שחקים. העירייה עצרה את שתי התוכניות הנוספות בטענה להיעדר תשתיות תומכות, שעל המדינה היה לממן ולבצע.
הצדדים היו מצויים בהליך הידברות שאליו נשלחו במסגרת ההליך המשפטי סביב שטחי אפולוניה, שנמצאת בצפון מערב העיר, על שטח שבו שכן בעבר מפעל תע"ש נוף ים, וקריית שחקים שנמצאת בסמוך למחלף שבעת הכוכבים. ההליך המשפטי מתנהל בבית המשפט המחוזי תל אביב. בקריית השחקים העירייה דרשה שהמדינה תממן את התשתיות בשכונה, ואילו באפולוניה התוכנית נעצרה בשל מחלוקת על אופן הטיפול בקרקע המזוהמת שהשאירה תע"ש.

בסיום הליך ההידברות, הושגו הסכמות לשיווק 1,000 יחידות הדיור בתוכנית קריית שחקים כמו שתוכנן מלכתחילה, והוחלט על תוכנית נוספת – תמ"ל 1068, לבניית 1,000 יחידות דיור בסמוך לשכונת גליל ים. ההסכמות מאפשרות שיווק מידי של 2,000 יחידות דיור בשתי התוכניות יחד. כ-380 מתוכן יוקצו להשכרה ארוכת טווח. המחלוקת הנוגעת לתכנית הבניה באפולוניה לא נפתרה.
במסגרת ההסכמות לגבי קריית שחקים, תממן המדינה פתרונות תחבורתיים לאזור בעלות של 143 מיליון שקל הכוללים כביש וגשר חדשים. הכביש אמור לחבר את שכונות דרום הרצליה וגליל ים לרמת השרון. מה שעשוי לפתור את הגישה לבניה החדשה בגליל ים הגשר, שעלותו המוערכת היא כ-70 מיליון שקל, יהיה מעל נתיבי איילון (כביש 20),ואמור לחבר את שכונות דרום הרצליה עם מחלף הרב מכר שיוקם בסמוך למתחם הסינמה סיטי, וכביש מספר 2. העירייה מצדה תהייה אחראית למימון וביצוע של דרך תת־קרקעית בקריית שחקים.
חברת רותם שני יזמות והשקעות בע"מ הודיעה לבורסה כי הסכם הפשרה בין העירייה לרמ"י מאפשר את קידומה והוצאתה לפועל של תכנית קרית שחקים, בה לחברה יש זכויות להקמת 307 יחידות דיור. כמו כן לחברה יש זכויות החזקה משותפות בשיעור של 50% בשטחי המסחר והתעסוקה העתידים לקום ביחד עם קיבוץ גליל ים אשר לו עומדת זכויות החזקה בשיעור של 50%.
מנכ"ל עיריית הרצליה, עו"ד אהוד לזר: "ברגע שהבנו שאנו לא מצליחים לחלץ מהמדינה מימון וביצוע של התשתיות, התנגדנו לתוספת יחידות הדיור. בסוף המדינה גדלה מבחינת תושבים, אבל יש לתת את הדעת לתשתיות העל. אנחנו בעירייה לא מוכנים שהעיר תפותח ללא תשתיות נאותות, ולכן אנו נאבקים כשצריך. אנחנו שמחים שבסוף בצד השני היה שיתוף פעולה, ורמ"י גילו הבנה לחשש שלנו לאור משבר התחבורה, באו לקראתנו, והכניסו יד לכיס, מתוך הבנה שפיתוח שכונות עם תשתיות ראויות הוא אינטרס של כל הצדדים, ולא רק של העירייה".