fbpx
				
					<!-- Global site tag (gtag.js) - Google Ads: 456021424 -->
<script async src="https://www.googletagmanager.com/gtag/js?id=AW-456021424"></script>
<script>
  window.dataLayer = window.dataLayer || [];
  function gtag(){dataLayer.push(arguments);}
  gtag('js', new Date());

  gtag('config', 'AW-456021424');
</script>
				
			
שלא יבלע הבניין, איך מונעים מהתמ"א להפוך לבולען?

שלא יבלע הבניין, איך מונעים מהתמ"א להפוך לבולען?

אירוע הבולען בהוד השרון הוא נעשה ידי אדם, בולענים בעיר, אלה לא תופעות שקורות אלא תופעות שנגרמות. אז מי ומה בעצם אחראי לגרימת הבולענים בעיר ? אביחי ארביב בודק יסודות משנת 2008 על הדרכים למנוע אסון
שלא יבלע הבניין. בולענים בעיר, אלה לא תופעות שקורות אלא תופעות שנגרמות. אז מי ומה בעצם אחראי לגרימת הבולענים בעיר ? במאמר הקודם למדנו כיצד מבססים את הבניין כדי שיהיה יציב בפני תזוזות הקרקע, בפני רעידות האדמה ומדוע חשוב לשמור על שלמות ותקינות הביסוס (כלונסאות, פלטות ורפסודות) למען יציבות ובטיחות המבנה והמשתמשים בו. אבל מה קורה בכל השטח שאינו מנוצל לביסוס ? עפ"י רוב השטח ינוצל לחניה תת קרקעית או פשוט ימולא ויהודק באדמה ובחומר מילוי מסוגים שונים שנקרא "מצע" כדי להבטיח את יציבות הקרקע ומנוע תזוזות קרקע מיותרות. הקפדה על שימוש במצעים המתאימים כפי שהגדיר יועץ הקרקע ועל הידוק נכון יכולה לסייע במניעת שקיעות קרקע מיותרות אלא אם היא נגרמת ע"י גורם אחד נוסף (אם לא יותר): 1. חפירה בסמוך לשטח הבניין לעומק שלי יותר מ-2 מטרים ללא הקמת קיר דיפון לפני החפירה או (במקרה של חפירה זמנית) השארת שיפוע של עד 60 מעלות כדי למנוע סחיפת קרקע ו/או התמוטטות דופן החפירה. 2. חפירה מתחת לעומק מי תהום ללא התקנת מערכת מתאימה שתשאב את המים ותחדיר אותם חזרה. 3. קידוח בורות לכלונסאות והשארתם ללא מילוי (במקרה שמדובר בדחיית יציקה במספר שעות יש בנוסף לכסות את הבור הפתוח בלוח פלדה כדי למנוע אסון נפילת אדם או בעל חיים על הבור הפתוח)
4. שליפת אלמנט בעל נפח גדול מהקרקע (כמו מקלט, כלונס, או חלקי רפסודת ביסוס וכו') ללא מילוי החלל שנוצר בחומר מתאים בהתאם להנחיית המהנדס ו/או יועץ הקרקע.
כל אחד מארבעת הגורמים הללו ביחד או לחוד עלולים לגרום לתזוזת קרקע בשטחים הסמוכים לאותו אתר בניה בשכבות שמתחת לפני השטח, לגרום לקריסת המשטח העליון (רצפה, אספלט, לבנים, אדמה וכו') ולשקיעת הקרקע בצורת בולען.
ובנוסף אם הסחף התת קרקעי הגיע לביסוס המבנים הסמוכים הוא עלול לפגום בתפקוד הביסוס (כלונסאות, פלטות ורפסודות) כתוצאה מתזוזת הקרקע היציבה במקרה של אלמנטים המתבססים על עומס או במקרה של העדר חיכוך לכלונסאות החיכוך. ולכן במקרה של תזוזת הקרקע וגרימת בולענים בבנייני מגורים, נבדקת יציבות הקרקע ויציבות הבנין לפני שמאפשרים לדיירים לשוב אל בתיהם.
בנוסף לכך זרימת מים מזרזת ומגבירה את תזוזת הקרקע ולכן יש להקפיד להמנע מארבעת הגורמים במיוחד בחורף (מחשש שירד גשם), ליד מקורות מים, תעלות ניקוז ובכלל מקומות בהם זורמים מים.
אז בפעם הבאה כשבונים לידכם תדעו כיצד לוודא שהקבלן והיזם יעשו הכל כדי למנוע את הבולען הבא.
אביחי ארביב
עוד כתבות
כתבות נוספות שהועלו ללוח נמצאות לפנייך
רוצים לפרסם?
צרו איתנו קשר
שם מלא
טלפון
אימייל
פרטי / קבלן / מתווך
סיבת יצירת קשר

תפריט נגישות

דברו איתנו

משרד תיווך או קבלן צרו איתנו קשר לפרסום מיידי באתר

שם מלא
טלפון
אימייל
פרטי / קבלן / מתווך
סיבת יצירת קשר