<!-- Global site tag (gtag.js) - Google Ads: 456021424 -->
<script async src="https://www.googletagmanager.com/gtag/js?id=AW-456021424"></script>
<script>
window.dataLayer = window.dataLayer || [];
function gtag(){dataLayer.push(arguments);}
gtag('js', new Date());
gtag('config', 'AW-456021424');
</script>
"לפעמים זה לא ה-מה, אלא ה-איך". זהו משפט שיוצא לי לחזור עליו פעמים רבות ומשקף עמדה ערכית אישית שלי לגבי קבלת החלטות. ישנה מטרה, לדוגמא הגדלת היצע הדירות במדינת ישראל שהיא מטרה חשובה שנועדה לאפשר ליותר תושבים במדינה מקום מגורים או בבעלותם או בשכירות, ותתן מענה למצוקת הדיור הקיימת.
לפעמים אנו נוטים ללכת שבי אחרי המטרה ושוכחים להסתכל על הדרך, על איך מממשים את המטרה הזאת.
היום אני רוצה לדבר על איכות החיים שלנו ואיך היא מושפעת מתכנון השכונה, האזור והעיר שבה אנחנו מתגוררים, ומדוע חשוב להקפיד על ה"איך" (הדרך שבה מתכנים) ולא רק להסתכל על ה"מה" (השגת המטרה הסופית).
מה היא איכות חיים?
באופן כללי איכות חיים היא התפיסה העצמית של האושר של הפרט, אך אם נסתכל על איכות חיים הנגזרת מסביבת המגורים, ניתן למנות עבורה מרכיבים שונים. בשנת 2019 נערך מחקר על ידי מיכל קורח ותמי גבריאלי בירושלים לבירור המרכיבים העיקריים של איכות חיים גבוהה. להלן המרכיבים עבור האוכלוסייה היהודית -כללית:
מובן שכל אוכלוסייה תופסת בעצמה את הצרכים שלה ולכן יודעת לאפיין מה הפרמטרים החשובים עבורה, לדוגמא אוכלוסייה המתגוררת באיזור עם בעיות בטחוניות, כמו ירושלים, תציב במקום גבוה נושא כמו משילות.
הנושאים העיקריים עם זאת דומים ברוב האוכלוסיות – ניקיון, תחבורה ציבורית, חינוך, שטחים ציבוריים פתוחים איכותיים, ותחושת קהילה.
דברים נוספים אותם ניתן למנות הם רחובות נעימים ומוצלים להליכה, חנויות ומסחר בקרבה, שירותים ציבוריים בקרבה – קופת חולים, בית ספר, גני ילדים, מרכז קהילתי ועוד.
לתכנון הנדל"ן יש השפעה קריטית על הנושאים האלה – תכנון של ריבוי גינות ופארקים נעשה במסגרת הכנת תכנית לשכונה חדשה, כך גם תכנון שטחים למבני ציבור הכוללים בתי ספר, גני ילדים, מרכזים קהילתיים, שטחים לספורט ועוד.
במסגרת התכנון נבדקת הקרבה והנגישות לתחבורה ציבורית יעילה באזור. ניקיון וחינוך איכותי הם פרמטר של הרשות המקומית ויכולתה לספק שירות ברמה גבוהה.
בדרך כלל רמת השירות של הרשות היא נגזרת של האיתנות הכלכלית שלה, אשר באופן מכריע נקבעת על תמהיל הארנונה שהיא גובה – כמה נגבה משטחי מגורים וכמה נגבה משטחים שאינם למגורים. יחס מומלץ הוא כ-60% גבייה משטחים שאינם למגורים וכ-40% גבייה משטחי מגורים. בתכנון שכונה חדשה יש לבחון את הנטל הכלכלי שעתיד לחול על העיר בהתחשב בשטחי המסחר והתעסוקה שהיא מכילה וצפויים להתווסף לה עם הקמת השכונה.
אז כשאנחנו מסתכלים על תכנית חדשה, לא רק צריך לדבר על ה"מה" – על מטרת העל של תוספת הדירות, אלא גם על ה"איך" – איך תיראה איכות החיים של התושבים החדשים? האם ייהנו משטחי ציבור מספקים? האם ייהנו מרחובות מוצלים? האם ייהנו מנגישות לתחבורה ציבורית והאם הרשות בכלל תוכל להמשיך לתת שירותים ברמה גבוהה כך?
לצערנו, אנחנו רואים הליכים רבים של תכנון שאינם מביאים בחשבון את איכות החיים, אלא רק מדברים על היעד – על הדירות, על המחירים אבל לא כמה זה יעלה לנו ולתושבים העתידיים.
זכרו, כשאתם באים לבחון תהליך או הצעה – אל תתרכזו במה, לפעמים האיך חשוב יותר.
שמאית מקרקעין יעל סער סמנכ"ל אנגלו סכסון תל אביב
חברת מועצת העיר כפר סבא
מטעם סיעת כפר סבא מתקדמת
משרד תיווך או קבלן צרו איתנו קשר לפרסום מיידי באתר