כשאני שומע את השם "מוגרבי", אני מיד חושב על קולנוע מוגרבי הנוסטלגי. מדובר בחברה עם מורשת של "אולדסקול". מי עומד למעשה מאחורי המשולש הזה שנקרא "רם מוגרבי ארדיטי"? "
החברה שלנו היא בעצם פרי חיבור של שלוש חברות שניגשו יחד לעולמות ההתחדשות העירונית לפני כ-12 שנים. הצלע הראשונה היא 'רם הנדסה', חברה מבצעת גדולה ומוכרת בארץ. הצלע השנייה היא משפחת מוגרבי, בדיוק כפי שהזכרת עם קולנוע מוגרבי וקרקעות בכל תל אביב, שבונה בארץ עוד משנת 1919. הצלע השלישית היא משפחת ארד, קבלנים ויזמים מבצעים גדולים מאוד. החיבור הזה פועל על בסיס ערכים של פעם: אנחנו מאמינים ביציבות, לא קופצים מעל הפופיק, ולא מבטיחים הבטחות שאי אפשר לעמוד בהן. אנחנו גם לא מפרסמים בטלוויזיה או ברדיו; אנחנו מסתמכים על מפה לאוזן ועל כך שהמוצר הטוב שלנו מדבר בעד עצמו."
בחרתם להיכנס לתחום ההתחדשות העירונית כבר לפני 12 שנה. איך אתם רואים את התחום הזה היום?
"התחדשות עירונית זו קודם כל אמירה, זו ציונות. בסופו של דבר זו אחת מעתודות הקרקע הכמעט יחידות שנשארו לנו באזור המרכז כדי לבנות את המדינה כמו שצריך. אבל מעבר לבנייה עצמה, אנשים נוטים לשכוח בדרך – בין ויכוחים על עוד מטר, סוג הריצוף או כמות החלונות בדירה – שהמטרה הראשונית היא קודם כל לשמור על האזרחים. השנה חווינו חוויות מאוד אגרסיביות, כמו ההתקפה מאיראן או טילים על אזור השרון ותל אביב. צריך לחדש את הישן כדי לאפשר לאנשים לשמור על עצמם ועל משפחותיהם ולהתמגן."
אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאתגרת לענף. המימון יקר, המכירות קשות. לא מעט דיירים מסתנוורים מהבטחות של יזמים. איך מתמודדים עם זה?
"התחרות היא קשה ואנשים באמת מסתנוורים מהרבה הצעות. כדי לחדש ולהוסיף היצע דירות, חייבים לחיות עם הזמנים ולהיות חדשניים, אבל גם לעשות את זה בצורה מפוכחת ושמרנית. לצערי, יש היום בשוק הרבה יזמים שמשתוללים ומציעים מטרים ותוספות שהן לא ריאליות ולא כלכליות. כמה שנים מאוחר יותר, הם עומדים מול בעלי הדירות, אומרים שהם בחוץ או דורשים להפחית תמורות. מבחינתנו, אין דבר גרוע יותר מלהבטיח משהו לא ריאלי. אנחנו לעולם לא נבטיח משהו שאנחנו לא יכולים לעמוד בו, ויש לנו אפילו פרויקטים שיצאו לביצוע עם רווחיות פחותה רק כדי לא לעמוד בסיטואציה שבה אנחנו מפירים הבטחה. הטיפ שלי לבעלי דירות הוא ללכת קודם כל על אמינות ומקצועיות. בתהליך כל כך ארוך ובשוק כזה קשה, אם אין ליזם גב פיננסי חזק – הוא לא יצליח לעבור את הדרך ולמסור לכם את המפתח."
מעבר לצד הכלכלי, מדובר בתהליך אמוציונלי מאוד עבור בעלי הדירות. איך הגישה שלכם באה לידי ביטוי בשטח?
"הרגש בסוף חזק מהכל. הרגע הכי מרגש בעיניי בפרויקט הוא דווקא רגע הריסת הבניין. מגיעים, שותים מיץ תפוזים או שמפניה ואומרים מזל טוב, ואז את רואה אישה מבוגרת שחיה באותו בניין כבר 50 שנה, גידלה ילדים ואיבדה בני משפחה, עומדת ומסתכלת על הדחפור שהורס את חייה הישנים. בדיוק בגלל המורכבות הזו עבור בעלי הדירות המבוגרים שקשה להם לעבור את התהליך, הקמנו אצלנו 'מחלקת קשישים'. היא מתמקדת בליווי אישי של בעלי דירות מבוגרים, במיוחד אלה שרוצים לחזור לאותו בניין בסוף הפרויקט ולא לחפש פתרונות בחוץ. לפני כמה שבועות, הגענו ביום שישי כמה חבר'ה מהמחלקה כדי לארוז יחד בית של אישה מבוגרת שלא רצתה שמובילים זרים ייגעו לה בחפצים, ועזרנו לה."
לסיום, אנחנו מדברים אחרי שנה קשה מאוד. איך מתנהלת חברת בנייה כשהרבה מהעובדים מגויסים למילואים? "זה לא פשוט. לאורך כל השנה האחרונה, אנחנו עובדים על חצי צוות. יש אצלנו הרבה מאוד לוחמים שנקראים שוב ושוב ל-40 ימי מילואים, הולכים וחוזרים. אבל זה החלק שלנו לתרום למדינה, זה הבית שלנו. זה משתלב בצורה מושלמת עם הערכים של החברה – אתה בונה את המדינה, ובמקביל אתה מגן עליה. זה בסוף המקום היחידי שיש לנו בעולם, ואם לא נעשה אותו כמו שצריך, אז מה אנחנו עושים פה?."
ומה החזון שלכם לעשור הקרוב? "אנחנו רוצים להמשיך להתרחב ולגעת בכל ערי השרון, כאשר כיום אנחנו כבר נמצאים כמעט בכולן. יחד עם זאת, נעשה את ההתרחבות הזו בצורה אחראית ויציבה. העשור האחרון בשוק הנדל"ן היה רצוף עליות וירידות אגרסיביות, ואנחנו לומדים כל יום להסתכל על הדברים בצורה מפוכחת ולגדול נכון, כדי שלא נעמוד בסיטואציות לא נעימות בעתיד."
