המאבק המתמשך סביב פרויקט הפינוי־בינוי במתחם שיכון ויצמן בהרצליה הגיע שוב לשולחנו של המפקח על המקרקעין. קבוצת דיירים המסרבת לחתום על ההסכם עם חברת "אזורים" ביקשה לבטל הסכם פשרה שנחתם מולם בשנת 2018, בטענה כי נציגות הדיירים, היזם ובא כוח הדיירים הציגו להם מצג שווא. לטענתם, הובטח כי אף אחד מבעלי הדירות האחרים לא יקבל תמורה נוספת עבור רכוש משותף שסופח, אך ראיות חדשות שלטענתם הגיעו לידיהם הוכיחו אחרת.
המפקח ארז שטיינברג דחה את הבקשה וקבע כי "לא הוכח שהתובעים הוטעו או טעו במהלך ההתקשרות החוזית". לדבריו, הדיירים היו מיוצגים משפטית, קיבלו החלטה מושכלת, ובחרו בפשרה מתוך רצון להימנע מהמשך הליך משפטי ארוך ומורכב שהיה עלול להסתיים בתוצאה מחמירה מבחינתם.
הרקע והיסטוריית המחלוקת
רקע לפרויקט שיכון ויצמן
לפרויקט שיכון ויצמן בהרצליה יש היסטוריה ארוכה שמתחילה באמצע המאה ה-20. הבניינים בשכונה נבנו במקור בשנות ה-50 וה-60, ותוכננו לספק דיור בר השגה לאוכלוסייה הגדלה של העיר. עם הזמן, התשתיות התיישנו והאזור החל להראות סימני הזנחה. התושבים החלו לדחוף להתחדשות עירונית בתחילת שנות ה-2000.

נקודת המפנה הגיעה בשנת 2006 כאשר ראש העיר לשעבר יעל גרמן קיימה פגישה עם התושבים כדי לדון בשיפורים אפשריים. פגישה זו סימנה את תחילתו של תהליך ארוך, שהגיע לשיאו במינויו של עורך הדין עודד ישראלי בשנת 2007 לייצג את התושבים. הפרויקט צבר תאוצה במהלך השנים, ועד שנת 2020 אושרו תוכניות מפורטות. כעת, פרויקט שיכון ויצמן עומד לעבור שינוי משמעותי, במטרה לחדש את השכונה ולשפר את תנאי המחיה עבור תושביה.
מתחם שיכון ויצמן הוכרז כמתחם להתחדשות עירונית, ועתיד לעבור מהפך מקיף במסגרתו ייהרסו 580 דירות ישנות ובמקומן ייבנו 1,843 דירות חדשות. רוב בעלי הדירות חתמו על ההסכם עם "אזורים", אולם קבוצה קטנה של סרבנים ניהלה הליכים משפטיים נגד הפרויקט. במקביל להליך בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הגישה נציגות הדיירים תביעה למפקח בטענה שהסרבנים השתלטו על רכוש משותף.
ההליך הסתיים בהסכם פשרה בשנת 2018: הדיירים התחייבו לפנות את הרכוש עם תחילת העבודות במקום באופן מיידי, והנציגות ויתרה על תביעת דמי שימוש של כ־84 אלף שקל ועל הוצאות משפט. ההסכם העניק לדיירים יתרונות משמעותיים – שימוש בשטח שסופח לדירתם עד תחילת הפרויקט ללא תשלום, ויתור על חיובי עבר, והימנעות מהוצאות משפט.
ההכרעה הנוכחית
המפקח קבע כי ההסכם נחתם מרצון חופשי, העניק יתרונות ברורים לתובעים ומנע מהם סיכון משפטי וכלכלי גבוה בהרבה. התביעה לביטול ההסכם נדחתה, והדיירים חויבו לשלם לנציגות הוצאות משפט בסך 12,500 שקל.
מתחם 5 כבר נהרס לפני שנה ובנייתו בעיצומה ומתחם 2- המתחם הגדול ביותר בפרויקט- בשלבי פינוי וצפוי לההרס בחודש אוקטובר הקרוב.