הביקורת החריפה של ברוידא מתמקדת בהתנהלות הבירוקרטית של מוסדות התכנון, שלדבריו, פועלים מתוך ניתוק מהשטח ומהמורכבות של הערים.
פרויקט כפר בתיה – מחלוקת מתמשכת
בשנת 2021 חתמה עיריית רעננה על הסכם עם רשת החינוך אמי"ת, לפיתוח מתחם כפר בתיה. ההסכם כלל תכנון של 1,250 יחידות דיור, הקמת קמפוס חינוכי, מוסדות חינוך נוספים, מרכז מסחרי, מתקני ספורט ושטחים ציבוריים. עם זאת, רשת אמי"ת הגישה בקשה לוועדה המחוזית להגדיל את מספר יחידות הדיור ל-2,400, כולל מגדלים בגובה של עד 25 קומות. העירייה ראתה בכך הפרה של ההסכם והגישה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדרישה למנוע את קידום התוכנית.(מיקומי). בית המשפט דחה את בקשת העירייה, אך זו ממשיכה להתנגד לתוכנית ומזהירה את הציבור, היזמים והבנקים מפני מעורבות בפרויקט, בטענה כי הוא מקודם בניגוד לעמדתה.
הוועדות המחוזיות – תפקוד, סמכויות ומחלוקות
הוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה הן זרוע מרכזית במערך התכנון הארצי. הן מופקדות על אישור תכניות מתאר מקומיות, פרויקטים רחבי היקף ויישום מדיניות תכנון ברמה המחוזית והארצית. תפקידן הוא לאזן בין האינטרסים המקומיים לבין צרכים תכנוניים רחבים יותר.
אולם בשנים האחרונות גוברת הביקורת מצד ראשי ערים, יזמים ודיירים על כך שהוועדות אינן גמישות, סובלות מעודף בירוקרטיה ולעיתים נוקטות בגישה טכנית מדי. הבעיה מתחדדת במיוחד בתחום הפינוי-בינוי, שבו כל עיכוב עלול להביא לקריסת פרויקט ולפגיעה בדיירים הממתינים לשיפור תנאי מגוריהם.
האם זו בעיה רחבה יותר?
דבריו של ברוידא מצטרפים לקולות דומים שעלו מראשי ערים אחרים. בעוד שממשלות מדברות על הצורך הדחוף בהתחדשות עירונית – לשם התמודדות עם מצוקת הדיור, התחממות האקלים והתיישנות התשתיות – המציאות בשטח מלמדת על תהליכים איטיים, התנגשויות בין דרגים מקצועיים לפוליטיים, וקשיים תכנוניים לא מבוטלים.
בפרויקטים כמו כפר בתיה, שבהם יש פוטנציאל להשפעה עמוקה על סביבת המגורים של מאות משפחות, העיכובים גובים מחיר חברתי גבוה. השאלה הנשאלת היא האם המדינה תצליח ליצור תיאום טוב יותר בין הרשויות המקומיות לגופי התכנון – או שמדובר בקונפליקט מובנה שימשיך לפגוע בתושבים.
הביקורת של חיים ברוידא אינה רק קונקרטית לפרויקט מסוים; היא משקפת תחושת תסכול גוברת בקרב רשויות מקומיות שמבקשות להוביל שינוי אמיתי בעיר – אך נתקלות בקירות בירוקרטיים. ייתכן שהגיע הזמן לבחון מחדש את הממשק בין עיר למדינה בכל הקשור להתחדשות עירונית, ולמצוא דרכים להפוך את התהליך לשיתופי, גמיש וממוקד תוצאה – לפני שהאמון של הציבור במערכת יתערער לחלוטין.
