שלב ב בשיכון ויצמן הרצליה יצא לדרך: 140 דירות יהרסו הרצליה משחררת את השכונה מהעבר

שיכון ויצמן בהרצליה מתקדם משלב ההצהרות לשלב היישום. חברת אזורים, בניהול המנכ״ל עדי דנה, קיימה השבוע את טקס ההריסה של מתחם 2, במעמד סגן ראש העיר ויו״ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אייל פביאן, סגן ראש העיר עופר לוי, עו״ד עודד ישראלי המייצג את הדיירים, וצוותי התכנון וההנדסה של העירייה והחברה.

במסגרת המהלך פונו 141 יחידות דיור ישנות, שיוחלפו בבנייה חדשה — ממוגנת, נגישה, עם ממ״ד, מעליות, חניה, שטחי ציבור ומתווה תשתיות מותאם לשנת 2025. זהו שלב שני מתוך שבעה מתחמים בפרויקט ההתחדשות העירונית שמוגדר בעירייה כאסטרטגי.

מהשיכון של שנות ה־50 — לשוק דיור שמחויב לעמידה בתקנים

הבניינים בשיכון ויצמן נבנו בשנות ה־50 וה־60 כפתרון דיור מיידי לתושבי המדינה הצעירה. הם לא תוכננו לעמוד בסטנדרטים של מיגון, נגישות או הנדסה מודרנית. בעשורים האחרונים נרשמה שחיקה פיזית, פגיעה בתשתיות, היעדר חיזוק בטיחותי וחשיפה לאירועי סיכון.

ב־2006 התקיימה פגישת עבודה ראשונה עם ראש העיר דאז יעל גרמן.
ב־2007 מונה עו״ד עודד ישראלי לייצוג דיירים.
ב־2020 קיבלה התוכנית תוקף סטטוטורי.
ב־2025 — הדחפורים נכנסים.

אייל פביאן: ״העיר לוחצת על דוושת הגז — זה אינטרס עירוני, לא מופע״

סגן ראש העיר ויו״ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, אייל פביאן, מגדיר את מה שמתרחש בשטח כיישום של מדיניות עירונית — לא אירוע סמלי:

"זה מהלך שנמשך כמעט שני עשורים. כבר ב־2007 היה ברור שהמבנים אינם עומדים בתקן ושנדרש שינוי משמעותי. עכשיו זה יוצא לפועל — בפרויקט מורכב, אבל הכיוון מקצועי וברור."

הוא מתייחס לחובה התכנונית:

"חלק מהמבנים אינם בטיחותיים ואינם ממוגנים. ההתחדשות מאפשרת סטנדרט עדכני כחלק מצורך עירוני, לא כאירוע חגיגי. זו החלטה תכנונית, והיא מובלת משיקולים מקצועיים בלבד."

על מדיניות ההתחדשות העירונית בהרצליה:

"ההתחדשות מטפלת לא רק בנראות. מדובר במענה למרחב מגורים, בטיחות ויכולת תפקוד עירונית. זה מהלך משלים שמתבצע בשכונה שלמה, לא רק על בניין אחד. אנחנו ממשיכים קדימה — וההנחיה היא לבצע, לא לעצור. הרצליה לוחצת על דוושת הגז בהתחדשות עירונית — והמתחמים הבאים כבר בתור."

מדיניות עירונית: מיגון, תשתיות ותוספת שימושים

בעירייה מסמנים מגמת עומק: התחדשות לא כמאורע תקשורתי אלא ככלי להחלפת מלאי דיור מסוכן, הגדלת שטחי ציבור, שיפור עומסי תנועה והזרמת תקציבים לשכונות ותיקות.
הצורך המיגוני הפך למרכיב מרכזי בהחלטות התכנון בעקבות אירועים ביטחוניים.

עדי דנה: “שדרוג שכונה שלמה — לא פעולה נקודתית”

מנכ״ל אזורים, עדי דנה, מסביר כי המהלך מתוכנן ומדורג:

"הציבור מבין שהדיור חייב להיות בטוח ונגיש. ההתחדשות מטפלת לא רק בדירות, אלא בתשתיות, מבני ציבור וסביבת מגורים. זה מהלך הדרגתי ואנחנו מתקדמים בהתאם ללוחות הזמנים."

לדבריו, מדובר בקנה מידה רחב ביחס לפרויקטים אחרים:

"היקפי התכנון כאן רחבים ממהלך נדל״ני נקודתי. זו פעולה עירונית רחבה שנבנית בשלבים."

עו״ד עודד ישראלי: “ממסמכים למגדלים — זה שינוי של אינרציה, לא של סיסמאות”

עו״ד עודד ישראלי, שמלווה את השכונה מאז 2007, מציין כי הפרויקט הוא דוגמה קלאסית למבחן סבלנות משפטית וציבורית:

"רבים לא האמינו שהמתחם יגיע לשלב ביצוע. היו נקודות שבהן נראה שההתקדמות תיתקע — בגלל התנגדויות, סחבת מוסדית ורצף של אישורים. אבל המנגנון הסטטוטורי הושלם והפרויקט מתקדם לשלב ביצוע."

ישראלי מבהיר כי שנים הוקדשו להצגת חומרים מול ועדות מקומיות ומחוזיות, בדיקות תשתיתיות, שינויי ייעוד, התאמת זכויות בנייה ותיאום מול רשויות ביטחוניות:

"מה שהתחיל כמהלך של דיירים בשכונה ותיקה הפך לפרויקט שמתמודד עם שינוי ייעודי קרקע, התאמות זכויות בנייה, תחשיבי כדאיות ושאלות של מיגון ותקינה. זה לא קורה בבת־אחת."

האתגר, הוא אומר, לא היה רק משפטי — אלא אנושי:

"המעבר לשכירות, ההתמודדות עם חוסר ודאות ושינויים — זה חלק מהפרקטיקה של התחדשות במתחמים ותיקים. זה מחייב ליווי והסברה — לא לחץ."

ועכשיו — המבחן משתנה:

"היו שנים שבהן הכול היה נייר — חוות דעת, תוכניות, דיונים. כשהדחפורים מגיעים, זה עובר ממסמכים לשטח. זה לא 'הישג סקטוריאלי' — זו התאמה של דרישות תכנון למציאות."

פאזל: ליווי פרטני, פתרון חסמים ומסירה אחת־אחת

הליווי הדיירי נוהל על ידי חברת פאזל, שנשכרה כדי לטפל במורכבות האנושית של פינוי־בינוי.
החברה ביצעה מיפוי פרטני לכל אחת מ־140 המשפחות — כדי להבין מצב בריאות, ניידות, צרכים מיוחדים ורמת מוכנות רגשית לעזיבת הבית.

על בסיס זה הוגדרו פתרונות:

• הנגשת מידע הנדרש להשלמת הפינוי
• תיאום בין עורך דין הדיירים ליזם
• ליווי למשפחות במשבר או הידרדרות בריאותית
• סיוע בדיור חלופי לדיירים מבוגרים
• טיפול בהתנגדויות מתוך פחד וחוסר ודאות

התהליך הסתיים בפגישה אישית עם כל דייר ובעל נכס, מסירת המפתח ליזם והסבר על לוחות זמנים. פאזל שימשה שכבת ביטחון תפעולית ורגשית — שפה ברורה, צמצום עימותים ושקיפות מלאה.

החברה השלימה פינוי של 140 יחידות דיור ו־14 יחידות מסחר, ללא חריגה מה־Deadline.

עופר לוי: גם החיות פונו — לפני הדחפורים

סגן ראש העיר עופר לוי חשף היבט נוסף שנכנס למדיניות העירונית:

"בקנדציה הקודמת העברנו החלטה ביוזמתו של דרור בן־עמי, שהחזיק את תחום איכות הסביבה. קבענו שלפני כל פרויקט גדול של פינוי־בינוי או התחדשות עירונית – בעלי־החיים מפונים בצורה מסודרת, באמצעות אנשי מקצוע: קיפודים, חתולים, חמוסים ושאר מינים, בשיתוף ’קהילה למען הטבע’. לפני כשבועיים היינו כאן, ובעלי־החיים פונו — וזה צעד חשוב."

השפעה על מחירי הדיור והרכב המלאי בעיר

בענף הנדל״ן מעריכים כי לשדרוג שיכון ויצמן יש משמעות ישירה על תמחור הדיור בהרצליה, שנחשבת לשוק ביקושי עם היצע מוגבל.
שיווק מאות יחידות חדשות — עם ממ״ד, מעליות, תקני נגישות ושטחי ציבור — צפוי להשפיע על תמהיל העסקאות בעיר, במיוחד סביב מרכז העיר והרצליה הצעירה.

הפער בין דירות ישנות ללא מעלית לבין מוצר חדש הולך ומתרחב, ובשוק מזהים משקיעים שמפנים ביקושים משישנים לעבר מתחמים שעוברים התחדשות.
הרחבת המלאי עשויה גם לשנות את מבנה הביקוש בסביבת בתי הספר השכונתיים, וליצור תחרות חדשה על שטחי מסחר בקומת הקרקע.

תחבורה, תשתיות וחיבור למרחב העירוני

העירייה מבקשת לשפר תשתיות קישוריות, כולל:

• מסלולי אופניים רציפים
• שדרוג תחנות אוטובוס
• הצללות ומתקני רחוב
• פתרונות חניה
• בחינת רצף מסחרי לאורך חלק מהמתחם

הדגש מתמקד בעירוב שימושים — לא עוד ״שכונת מגורים מנותקת״.

השלב הבא — מבחני ביצוע ולא הכרזות

בשנים 2025–2026 צפויים לעבור מתחמים נוספים משלב תכנון לשלב ביצוע.
המבחנים:

• קצב בנייה
• איכות מיגון ותקינה
• דיור חלופי ועמידה בלוחות זמנים
• החזרת דיירים למרחב מוגמר

שיכון ויצמן משמש בפועל מעבדה עירונית:
אם המהלך יצליח — המודל יועתק.
אם ייתקע — המערכת תרגיש היטב את ההשלכות בשטח ובעסקאות.