בית המשפט העליון דחה בימים האחרונים את ערעורם של בעלי קרקעות באזור התעסוקה קדמת השלום בכפר סבא, הכלול בתכנית כס/50, ואישר את עמדת עיריית כפר סבא שלפיה בעלי הזכויות מחויבים בתשלום היטל השבחה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
הפסיקה קובעת כי העובדה שהקרקעות הועברו לבעלים על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ללא מכרז ובתנאים מועדפים, תוך תשלום תמורה מופחתת של כ-51% בלבד מערך הזכויות, אינה פוטרת אותם מתשלום היטל השבחה שנוצר בעקבות שינוי ייעוד הקרקע מקרקע חקלאית לאזור תעסוקה.
מאבק משפטי ארוך – והכרעה חד-משמעית
ההליך המשפטי נמשך לאורך שנים. בעלי הקרקעות טענו כי העירייה אינה מוסמכת לחייבם בהיטל השבחה בנסיבות אלו, והגישו עררים לוועדות התכנון והבנייה. לאחר שעמדתם נדחתה, פנו לבית המשפט המחוזי – וגם שם נדחו טענותיהם.
למרות זאת, בעלי הזכויות הגישו ערעור נוסף לבית המשפט העליון, ואף דרשו השבה של עשרות מיליוני שקלים בגין היטלי השבחה שכבר שולמו. בית המשפט העליון דחה את הערעור במלואו וקבע כי החיוב בהיטל נעשה כדין ובהתאם לעקרונות דיני התכנון והבנייה.
בפסק הדין ציינו השופטים כי ההשבחה שנוצרה לקרקע נובעת ישירות מהליך תכנוני שהעלה באופן משמעותי את שוויה, ולכן אין בסיס לטענה כי מדובר בפטור או חריג המצדיק אי-תשלום.
ביקורת שיפוטית חריגה כלפי בעלי הזכויות
העליון אף לא חסך ביקורת כלפי התנהלות בעלי הקרקעות, שהוענקו להם הטבות משמעותיות מהמדינה במסגרת העברת הקרקע בתנאים מועדפים, אך בחרו לנסות ולהימנע מהשתתפות במימון התשתיות, הפיתוח והשירותים העירוניים הנדרשים לצורך מימוש ההשבחה בפועל.
לדברי בית המשפט, מצב שבו נהנה בעל קרקע מהשבחה תכנונית רחבת היקף, אך מבקש לגלגל את עלויות הפיתוח על הציבור, פוגע בעקרונות של צדק חלוקתי ושוויון בנטל.
משמעות רחבה לשוק הנדל"ן ולרשויות המקומיות
לפסק הדין צפויה משמעות רחבה החורגת מגבולות כפר סבא. רשויות מקומיות רבות מתמודדות עם מתחמים ותיקים של קרקעות שהוקצו בעבר על ידי המדינה בתנאים מיוחדים, וכעת מבקשות לגבות היטלי השבחה בעקבות שינויי ייעוד, הגדלת זכויות בנייה ופיתוח אזורי תעסוקה.
הכרעת העליון מחזקת את מעמד הרשויות המקומיות בגביית היטלי השבחה, ומספקת ודאות משפטית ליכולתן לממן תשתיות, כבישים, מוסדות ציבור, תחבורה ותשתיות עירוניות באמצעות מנגנון ההיטל.
עבור עיריית כפר סבא מדובר גם בחיזוק משמעותי לקופת העירייה, שצפוי לאפשר האצה של השקעות בפיתוח אזורי התעסוקה, חיבורי תחבורה, שדרוג תשתיות וחיזוק השירותים המוניציפליים.
את עיריית כפר סבא ייצגו לאורך ההליך המשפטי עורכות הדין בתיה בראף-מליכזון וגילי שמואלי, ממשרד הררי טויסטר ושות’.
תגובת ראש העיר
ראש העיר כפר סבא, רפי סער, מסר:
"פסק הדין של בית המשפט העליון הוא ניצחון ברור של האינטרס הציבורי ושל תושבות ותושבי כפר סבא. מי שנהנה מהשבחה תכנונית משמעותית ומהטבות חריגות בקרקע, אינו יכול להתנער מחובתו להשתתף במימון התשתיות, הפיתוח והשירותים העירוניים. העירייה תפעל בנחישות לשמירה על צדק חלוקתי, ניהול אחראי של משאבי הציבור והבטחת פיתוח עירוני לטובת כלל התושבים."
