השיטה חוזרת על עצמה: אדם או חברה שנמצאים בעיצומו של הליך רישוי מקבלים פנייה ממי שמציג את עצמו כנציג עירייה, תאגיד מים או גוף עירוני אחר. הפונה יודע פרטים על ההליך, מכיר לכאורה את מצב התיק ודורש תשלום של אגרה, היטל או יתרת תשלום בדרך לקבלת היתר.
הבעיה היא שהמסמכים כבר לא נראים כמו ניסיונות פישינג חובבניים. הם כוללים לוגואים, נוסחים מוכרים ולעיתים גם קבלות, חשבוניות ומסמכים שנחזים להיות רשמיים.
70 אלף שקל בדרך להיתר בכפר סבא
אחד המקרים הבולטים נחשף בכפר סבא. בני זוג שהמתינו במשך שנים לקבלת היתר בנייה קיבלו פנייה מאישה שהציגה את עצמה בשם "מרסל" וטענה כי היא פועלת מטעם עיריית כפר סבא.
המתקשרת ידעה שבני הזוג נמצאים בהליך לקבלת היתר, ידעה כי כבר שילמו היטל השבחה והציגה בפניהם לכאורה את שני התשלומים האחרונים שנותרו: 23,701 שקל למפעל המים ועוד 46,667 שקל עבור אגרות בנייה – בסך הכול 70,368 שקל.
לבני הזוג נשלח שובר שנחזה להיות מסמך רשמי ואף כלל את הסלוגן "כפר סבא יש רק אחת". הכספים הועברו לחשבונות בנק, ורק לאחר שבני הזוג פנו לעירייה לקבלת קבלה התברר כי הכסף כלל לא הגיע לעירייה.
הפרשה נחשפה בהרחבה ב
כפר סבא ניוז
,
שם פורסמו גם פרטים נוספים על אופן העברת הכספים והמסמכים שנשלחו לבני הזוג.
מעיריית כפר סבא נמסר בעקבות המקרה כי היא רואה בחומרה כל חשד להונאה או התחזות בשמה, וכי בבדיקה שביצעה לא נמצאה דליפת מידע. העירייה הדגישה כי תשלומים יש לבצע אך ורק באמצעות אמצעי התשלום והערוצים הרשמיים שלה.
השאלה הגדולה: מאיפה העבריינים יודעים?
מעבר להפסד הכספי, המקרה מעלה שאלה שמטרידה גם את ענף הנדל"ן: כיצד יודעים המתחזים למי לפנות – ובעיקר באיזה שלב?
הליך היתר בנייה עובר דרך מערכות מידע, יועצים, ועדות תכנון, תאגידי מים, אגרות והיטלים. חלק מהמידע נגיש לציבור, אך בחלק מהמקרים העבריינים מחזיקים לכאורה גם בפרטים מדויקים יותר על מצב ההליך והתשלומים שכבר בוצעו.
אביר קארה, לשעבר סגן שר במשרד ראש הממשלה, שמסייע לבני הזוג מכפר סבא, העלה אפשרות של איסוף מידע מוקדם באמצעות אתרים והודעות שמתחזים לרשויות. מי שממתין במשך שנים להיתר עלול להיכנס לקישור שנראה רשמי ולהזין בעצמו פרטים – מבלי לדעת שהוא מוסר אותם לעבריינים.
חברת נדל"ן העבירה 3.8 מיליון שקל
הסיכון אינו מוגבל לבונים פרטיים. במקרה נוסף, שנחשף בגלובס, חברת מגדל טופ נדל"ן העבירה כ־3.8 מיליון שקל לחשבון בנק לאחר שקיבלה שוברים שנחזו להיות דרישות תשלום של עיריית תל אביב-יפו.
החברה מקדמת פרויקט התחדשות עירונית ברחוב לה גוארדיה בתל אביב ונדרשה ממילא לשלם אגרות והיטלי פיתוח כתנאי לקבלת היתר. לכן, דרישת תשלום נוספת לא נראתה בהכרח חריגה.
לפי הטענות שהועלו בהליך המשפטי, לצד השוברים המזויפים נמסר לחברה גם היתר בנייה מזויף שנחזה להיות היתר רשמי של הוועדה המקומית, כולל לוגו וחתימות דיגיטליות.
במשטרה כבר מדברים על "פרשייה רבת־תיקים"
מבחינת ענף הנדל"ן, זו אולי הנקודה המשמעותית ביותר: כבר לא מדובר רק בשני מקרים נפרדים.
רס"ר רעיה ברוורמן ממפלג ההונאה במשטרת ישראל אמרה לגלובס כי קיימות תלונות רבות וכי מדובר ב"פרשייה רבת־תיקים" שבה ניתן לזהות חזרתיות בשיטת הפעולה.
העבריינים מנצלים את העובדה שיזמים וקבלנים ממילא מצפים לקבל דרישות תשלום במהלך תהליך הרישוי. כאשר הדרישה מגיעה בזמן הנכון, בסכום שנראה הגיוני ועם מסמך שנראה רשמי – קל יותר ליפול בפח.
לפני שמעבירים כסף: מה חייבים לבדוק
לא נכנסים דרך קישור שהגיע בהודעה. נכנסים עצמאית לאתר הרשמי או לאזור האישי.
מוודאים את פרטי החשבון. במיוחד כאשר מדובר בחשבון שלא הופיע בתשלומים קודמים.
מתקשרים בעצמכם לרשות או לתאגיד. באמצעות המספר שמופיע באתר הרשמי.
בתשלומים גדולים מבצעים אימות נוסף. רצוי מול גורם נוסף בארגון או ברשות.
לא מסתמכים רק על מסמך. גם לוגו, קבלה, חתימה ואפילו היתר בנייה יכולים להיות מזויפים.
נקודת תורפה חדשה בענף הנדל"ן
המקרים האחרונים ממחישים עד כמה עולם הרישוי וההיתרים הפך יעד אטרקטיבי להונאות. מדובר במערכת שבה עוברים סכומי כסף גדולים, קיימים שלבים רבים ומעורבים בה גורמים ציבוריים ופרטיים רבים.
העבריינים זיהו את הרגע הרגיש ביותר: הרגע שבו היזם, הקבלן או האזרח כבר מחכה לאישור ורוצה לסיים את ההליך.
לכן, עבור חברות נדל"ן, אנשי מקצוע וגם אנשים פרטיים, נדרש היום כלל עבודה חדש:
לא משנה עד כמה דרישת התשלום נראית אמינה – לפני העברת הכסף חייבים לוודא אותה בערוץ רשמי ונפרד.
