בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות ערעור של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה על החלטת שופט ביהמ"ש המחוזי גלעד הס מיוני השנה היטלי השבחה תמ"א.
השופט גלעד הס, דן בערעור שהגישו שתי יזמיות שבנו מיזמי התחדשות בהרצליה נגד ועדת הערר המחוזית פיצויים והיטלי השבחה מחוז תל אביב. הוא קבע דרך חישוב חדשה שצפויה להשפיע גם על תוכניות מפורטות אחרות המתבססות על תמ"א 38 (תוכניות מכוח סעיף 23). ההלחטה ביטלה את תוקפה של השיטה שנודעה עד כה בענף כ"שיטת הדלתא".
בעת הוצאת הוצאת היתר הבניה הנפיקה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה שומת היטל השבחה לחברות. שתי המערערות הגישו שומה נגדית. השמאי יגאל יוסף מונה לשמאי מכריע על ידי ועדת הערר. בתהליך, הוצגו 4 גישות שונות לחישוב היטל ההשבחה – אחת של הוועדה המקומית, השנייה של המערערות, השלישית של השמאי המכריע והרביעית של ועדת הערר.
השופט הס קבע קבע נוסחה חדשה לחישוב היטל ההשבחה השונה מהגישות שהוצגו בפניו, על פי החלטתו, בשלב הראשון, ובהתאם למפורט בהחלטת ועדת הערר ושומת השמאי המכריע, יערך חישוב ההשבחה הכוללת הנובעת מכלל האקט התכנוני. כלומר – כלל ההשבחה שנבעה מתוספת הזכויות בפרויקט, הן אלו שהתווספו בכוחה של תמ"א 38, והן מכוחה של התוכנית המשביחה שאינה פטורה מהיטל.
דחיית בקשת רשות הערעור, ע"י שופטת העליון דפנה ברק-ארז, עשויה להגדיל את רמת הוודאות באשר לאופן שבו יהיה על הוועדות המקומיות, השמאים, היזמים והענף כולו לחשב את היטל ההשבחה במקרים אלה. ההחלטה עלולה להיות מכה לרשויות המקומיות. שיטתו של הס צפויה להביא להפחתה בהיטלים המשולמים מכוח כלל התוכניות לפי סעיף 23.
השופטת ברק-ארז דחתה את בקשת הערעור: "לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובותיהן של המשיבות. זאת, בשים לב לאמת המידה המצמצמת למתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים הדן בערעור על החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה , שלה נתונה המומחיות בנושאים המסורים לסמכותה. התרשמתי כי המחלוקת בין הצדדים נטועה בנסיבות הקונקרטיות של המקרה, ועל כן אינה מצדיקה הענקת רשות ערעור.
השופטת ציינה "אין מחלוקת על כך שהיטל ההשבחה צריך לחול רק על הבנייה שלא נעשתה על-פי התמ"א, כך שהמחלוקת נוגעת רק לשאלת יישומו של עיקרון זה בהיבט השמאי. לפיכך, אני רואה לנכון לדחות את הבקשה הזאת, כמובן, מבלי להביע עמדה לגופו של עניין. אין בהכרעתי זו כדי לגרוע מן העיקרון הכללי כי ברגיל מרחב ההתערבות בהחלטות שמאי מכריע הוא מצומצם, ואף הולך ומצטמצם ככל שבעלי הדין מתקדמים במעלה הערכאות".