וילה לא קודמת לתמ"א. ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז מרכז בראשות עו"ד מאיה אשכנזי, דחתה שני עררים שהוגשו נגד החלטת הוועדה המקומית רעננה לאשר שתי בקשות להיתרי בנייה עבור מיזמי תמ"א 38 במסלול הריסה ובנייה מחדש בשתי חלקות צמודות ברחוב דוד אלעזר 1 פינת אחוזה 30 ברעננה.
הבניינים שבהם 36 יחידות דיור נבנו בשנות ה-70 ללא ממ"דים. לאחר הריסתם ייבנו במקומם 89 דירות חדשות, בשני בניינים בני 7 קומות כל אחד. הבקשות שאושרו כוללות גם בניית חניון תת קרקעי, כשלשני החניונים, כמו גם לחניון התת קרקעי במתחם השלישי, אם וכאשר יאושר, מתוכננת כניסה משותפת אחת מרחוב דוד אלעזר, כשהמעבר בין החניונים יתבצע באמצעות זיקות הנאה בין החלקות.
בשלב ההתנגדויות נטען כי מדובר בתוספת לא סבירה של שטחי בנייה, או כזו שאינה מותרת מכוח תמ"א 38. בנוסף נטען כי התשתיות ברחוב אינן מספקות גם את מספר הדירות הקיים. המתנגדים טענו כי יש בעיה של היעדר גישה של רכבים אל הרחוב והחוצה ממנו, מצוקת חנייה ופגיעה בפרטיות הדיירים הקיימים בשל המרפסות החדשות שייבנו מעבר לרחוב.
"העובדה שבתי העוררים צמודי קרקע אינה מקנה להם זכות להגביל את הבנייה במקרקעין שיועדו לבנייה רוויה מעברו השני של הרחוב, על אחת כמה וכמה שלא ביישוב עירוני במרכז הארץ"
העותרים טענו כי "הבקשה להיתר כוללת סטייה ניכרת מאופיו של הרחוב, שאינו אזור אורבני של רבי קומות, אלא רחוב פסטורלי שקט, ללא מוצא, המאופיין בבנייה נמוכה של בתים צמודי קרקע"
ההתנגדויות שהוגשו לוועדה המקומית נדחו, והוגשו עררים, שכללו טענות דומות. עוד טענו העוררים כי מאחר והיזם הגיש בקשה להיתר בנוגע ל-2 חלקות צמודות, ועוד בקשה להיתר שטרם אושרה, גם היא בצמוד – במתחם שלישי, יש לקדם תכנית מתחמית לכל 3 החלקות ביחד, ולא לאשר בקשות פרטניות מכוח התמ"א.
בתגובה טען היזם כי "העוררים לא נסמכו על חוות דעת של גורמי מקצוע בתחום התשתיות. העוררים מתגוררים בקוטג'ים עם ממ"ד ומבקשים למנוע מבעלי הזכויות לקדם התחדשות עירונית ומיגון עבור עצמם. בניגוד לטענת העוררים, הבקשות להיתרים אינן יוצרות חזית רציפה ארוכה. לצורך שיפור תכנון הדירות החדשות ומניעת פגיעה באופי הסביבה תוכנן מרווח בין שני המבנים בחלקה, אשר כיום נושקים זה לזה ומחוברים בקיר משותף".
חברי ועדת הערר, דחו את שני העררים, וכתבו בהחלטתם כי "חסרונו של התכנון הכולל הוא במשך הזמן הנדרש לביצועו. תכנון כולל של מתחם הינו מהלך שאורך זמן, ואינו יכול לשמש בסיס לדחיית כל בקשה להתחדשות פרטנית, שלה יתרונות ותכליות משל עצמה.
בהחלטת הוועדה נכתב כי "הבקשות להיתרים בענייננו מציעות מוצר תכנוני משופר לאין ערוך לעומת בקשה רגילה מכוח תמ"א ב'מחיר' שמתקרב לזה של תכנון נקודתי מבחינת זמן, תיאום ומשך ביצוע העבודות. הציבור מקבל מוצר תכנוני מעין מתחמי, באיכות גבוהה הרבה יותר. על כך יש לברך, ולא להלין. קידום בקשות להיתרים במספר חלקות צמודות על ידי אותו יזם בתוך זמן קצר הינו יתרון, ולא חסרון. ייזום וביצוע הפרויקט עבור מספר חלקות גם יחד מאפשר תכנון קוהרנטי של חזות הבניינים, צמצום משך ביצוע העבודות והקטנת ההפרעה לתושבים.
"קידום מקביל של בקשות להיתרים בשלוש חלקות סמוכות אִפשר ליזם גם להציע פתרון חנייה משופר, בדמות חניונים תת קרקעיים מחוברים שלהם פתח כניסה ויציאה אחת בלבד. על כן אנו דוחים את טענתם המרכזית של העוררים כנגד עצם קידומן המקביל של בקשות להיתרים במספר חלקות סמוכות על ידי יזם אחד".
את העותרים ייצגו עוה"ד ענת בירן ואינה טל, ממשרד ענת בירן – עורכי דין
