עיריית הרצליה, מודאגת לבטיחות תושביה, נקטה בצעד משפטי נגד גרירת הרגליים של המדינה בטיפול במתחם המסוכן. העירייה הגישה עתירה לבג"ץ, בדרישה להורות למדינה לפעול באופן מיידי לשיקום הקרקע ולסילוק המפגעים הבטיחותיים.
העתירה כללה דרישות מפורטות לטיפול מקיף במתחם, ובכלל זה: טיהור שטח המתחם מחומרי נפץ ותחמושת, גידור הרמטי של המתחם כדי למנוע כניסת גורמים לא מורשים, הקמת מיגון הדף עבור בתי המגורים הסמוכים למתחם, הכנת סקרי סיכונים מפורטים והשלמת חקירה יסודית של זיהומי הקרקע בשטח.
העירייה הדגישה בעתירתה את הסכנה המוחשית הנשקפת לציבור כתוצאה מהימצאות חומרי הנפץ במתחם, ואת הצורך הדחוף בנקיטת פעולות מיידיות למניעת אסון. העתירה הוגשה נגד מספר גופים ממשלתיים, ביניהם משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, רשות מקרקעי ישראל והמשרד להגנת הסביבה, במטרה לקבוע מי מהגופים אחראי לטיפול במתחם ולחייב אותו לפעול לשיקומו. העירייה אף ביקשה להציג לוח זמנים מפורט לביצוע העבודות הנדרשות.
השתלשלות האירועים: מפיצוץ ב-2023 ועד להקמת צוות בין-משרדי
הגשת העתירה לבג"ץ הגיעה לאחר תקופה ממושכת של חוסר מעש מצד גורמי הממשלה. בשנת 2023, אירע פיצוץ נוסף במתחם תעש, אשר הדגיש את הסכנה הטמונה בו. בעקבות הפיצוץ, פנו עיריית הרצליה ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) למשרד ראש הממשלה בדרישה למציאת פתרון מיידי למצב.
בתגובה לפנייה, הוקם צוות מקצועי בין-משרדי, בראשות מנהל היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים, אשר נועד לגבש המלצות להבטחת שלום הציבור במתחם. הצוות החל בעבודתו ופרסם דו"ח ביניים, שכלל המלצות ראשוניות לטיפול במפגעים, אך יישומן של המלצות אלה התעכב.
תגובת המדינה ולוח הזמנים: סקר בטיחות כשלב מקדים לגידור
בתגובה לצו הביניים שהוציא בג"ץ, הודיעו נציגי המדינה כי הקמת הגדר סביב המתחם לא תוכל להתבצע לפני השלמת סקר היסטורי-בטיחותי מקיף. לטענתם, הסקר נדרש כדי לאתר אנומליות בקרקע, לנתח את משטר הרוחות ותזוזות הקרקע, ולהקים אזור חיץ מתאים לצד הגדר.
המדינה הציגה לוח זמנים, לפיו הסקר אמור היה להסתיים בספטמבר הקרוב, והקמת הגדר תושלם עד סוף חודש מרץ 2026. לוח זמנים זה עורר ביקורת מצד העירייה, שטענה כי הוא אינו מספק מענה דחוף לסכנה המוחשית הנשקפת לתושבים.
החלטת בית המשפט העליון: דחיית העתירה תוך הטלת הוצאות על המדינה
בסופו של דבר, דחה בית המשפט העליון את עתירת עיריית הרצליה. השופט אלכס שטיין קבע כי ההחלטה לדחות את הקמת הגדר עד להשלמת הסקר ההיסטורי-בטיחותי היא החלטה מקצועית, ואין מקום להתערבות בית המשפט בה.
יחד עם זאת, השופט שטיין הורה למדינה לשלם לעיריית הרצליה הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח. החלטה חריגה זו נימקה בכך שהעתירה היא שהניעה את המדינה לפעול בנושא. השופט הביע תקווה כי המדינה תפעל במהירות האפשרית לטיהור המתחם ולהסרת הסכנות הטמונות בו, אך הותיר את לוח הזמנים בעינו.
