עבור ליאור זייטלר, התנעת תכנית 1010ב' ברעננה, היוותה רגע של סיפוק אישי. "אחרי שנים של תכנונים, עררים וקשיים, רעננה יוצאת בפעם הראשונה עם תכנית בכזה היקף", הוא אומר. "התוכנית מצוינת, תואמת לאופי הרענני ונותנת מענה לצרכים חדשים כמו שטחי ציבור, הרחבת דרכים ציבוריות וכבישים. בנוסף, העירייה ביצעה מהלך מאוד חכם.
כמי שחששה מעומס יתר, היא הגבילה את השלב הראשוני של התוכנית ל 500 היתרים בלבד, ולאחר מכן תבוצע הערכות מחדש ולמידה של הנושא לפני שממשיכים לעוד היתרים. לכן דיירים שיתמהמהו יותר מדי בתהליך המכרז וה"חיזור" אחרי היזמים, עלולים להפסיד את האפשרות להוציא את הפרויקט שלהם בשלב זה, ואין לדעת מתי יצאו לדרך השלבים הבאים".
זייטלר, תושב העיר, מכיר את התוכנית עוד מחיתוליה. כמחצית מ 50 הפרויקטים של החברה ברעננה הנמצאים בשלב חתימות ורישוי קשורים לתכנית, ובחברה נערכים לקלוט פרויקטים נוספים שלה. אלה, יחד עם עוד 18 פרויקטים בשלב בנייה או מסירה בעיר, ממצבים את א. ל. הנדסה כגוף הפיקוח המוביל בתחום ההתחדשות העירונית ברעננה.
זייטלר: "תוספת חשובה בתוכנית היא שאם עד היום זכו בהיתרים בניינים שנבנו רק עד שנת 1980, היא נותנת הארכה לבניינים שנבנו עד שנת 1984, ועם סייגים מסוימים יכולים להיכלל בנוסף בניינים שנבנו עד 1992 וזו בהחלט בשורה משמחת לתושבים רבים. במקביל מתהווה ברעננה תכנית ייעודית לחדש את רחוב אחוזה ומטרתה בנייה מאסיבית סביב תחנת המטרו שתקום במרכז הרחוב ובנייה לגובה עד 15-16 קומות באזורים מסויימים. לעיר יש וודאות תכנונית וזה מושך אנשים מבחוץ, קבלנים ויזמים, ומזניק את האטרקטיביות של העיר".
התחדשות עירונית ברעננה זה אנחנו
בכנס ההתחדשות העירונית ברעננה, בו הציגו ראש העיר חיים ברוידא ומהנדס העיר, חיים מלמן את התוכנית בפני מאות תושבים, הסביר זייטלר על עיקרי עבודת המפקח, תוך שהוא נותן דוגמאות מהניסיון הרב שיש לחברה. א.ל. הנדסה פעילה בתחום ההתחדשות העירונית עוד מתחילתה ומאחוריה מאות פרויקטים מוצלחים מהצפון ועד הדרום. ברעננה היא פועלת מעל עשור, והיא החברה הדומיננטית בעיר בתחום הפיקוח ההנדסי. רשימת הפרויקטים שלה מבוססת היטב במרכז העיר, לשמחתו של זייטלר.
"התחדשות עירונית ברעננה – זה אנחנו", הוא אומר. "אני תושב ופטריוט של העיר, ואוהב את העובדה שהיא עדיין יחסית קטנה וכולם מכירים את כולם. אני פוגש דיירים שאנחנו מייצגים בדרך לגן של הבן שלי, או בחדר הכושר וזה מאפשר לי להכיר אותם ואת הצרכים שלהם. אני חושב שהקשר הבינאישי מאוד חשוב כי מדובר בדבר שהוא השני בחשיבותו לאנשים אחרי המשפחה – הבית שלהם, שלרוב הוא הנכס העיקרי".
בין הפרויקטים הרבים ברעננה שהחברה מלווה ומצויים בשלבי בנייה מתקדמים כיום, נמצאים הבניינים בבורוכוב 31, ז'בוטינסקי 4, לוי אשכול 24, קלאוזנר 7, חשמונאים 31, מכבי 51 ואחרים. פינה חמה בלב יש לו לפרויקט הוותיק בגאולה 7-11 (מתחם רסקו לשעבר), בליווי 138 דיירים ובניית מאות יחידות דיור חדשות.
"זה הפרויקט הכי גדול ברעננה ואולי אף באזור השרון, אבל מבחינתנו מדובר בפרויקט ממוצע בגודלו", מחייך זייטלר. "אנו מלווים במקומות אחרים בארץ פרויקטים של מעל 170 דיירים קיימים, אבל ברעננה אנחנו עושים הכל – החל מבנייני בוטיק ועד למתחמים גדולים. אנחנו מכווננים לעיר, צרכיה ותושביה וגאים להוביל את תהליך ההתחדשות שהיא עוברת".
עבודת מפקח הבנייה לא כתובה בשום ספר. היא הוגדרה מהצרכים בשטח
מהו תפקידו של מפקח הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית?
"המפקח מייצג ומלווה את בעלי הדירות והנציגויות בכל ההיבטים הטכניים,וההנדסיים – ניסוח המפרט הטכני, התוכניות, התבעות, ועוד. הליווי כולל את תקופת הביצוע בה אנחנו מגיעים לשטח ובודקים שהקבלן מבצע את העבודות על פי התוכניות והמפרטים, תקופת בדק ועוד. העבודה של המפקח לא כתובה בשום ספר, אלא הוגדרה מתוך צרכים אמיתיים של השטח. כך, היום משרדי הפיקוח שמייצגים את בעלי הדירות נותנים לדיירים סל של שירותים, שכולל לא רק היבטים הנדסיים אלא גם אדריכליים, החשובים באותה מידה".
החברה מונה כיום 20 אנשי צוות המחולקים לשתי מחלקות עיקריות – מחלקת התחדשות עירונית, שהיא מחלקה אדריכלית האחראית לליווי הדיירים והפרויקט החל מהשלבים הראשונים של מכרז יזמים, משא ומתן על המפרט הטכני, בדיקת תב"ע ותוכניות היתר. בנוסף, מחלקת פיקוח, שהיא מחלקה הנדסית המונה 11 מפקחים, המלווה את בעלי הדירות באופן מלא מעט לפני הריסת הבניין ובמהלך תקופת הבנייה.
"מדובר בפרויקטים ארוכי טווח", אומר זייטלר, "ולכן הדבר הכי חשוב זה לתת אמון באנשי המקצוע. תנו לאנשים המנוסים שבחרתם להוביל אתכם יד ביד".
באיזה שלב בפרויקט צריך לגייס את חברת הפיקוח?
"כמה שיותר מוקדם, ועוד לפני שבוחרים יזם. הדבר הראשון שהמפקח עושה זה גיבוש מפרט טכני – הסטנדרט של הדירות והשטחים המשותפים, החל ממערכות המיזוג וכלה בגדול האריחים ומספר נקודות החשמל.
יחד עם זאת זייטלר מדגיש: "אנחנו עובדים מול נציגות הדיירים, שהם השליחים של הדיירים והם סומכים עליהם. אנחנו, מתוקף המידע המקצועי והניסיון הרב שלנו בתחום, נותנים להם כלים שמסייעים להם לבחור יזם פי הקריטריונים שאנחנו חושבים שהם חשובים, ולאו דווקא לפי סוג הברז או גודל האריח שהוא נותן".
פעם התחדשות עירונית היתה מותרות, היום היא הכרח שיכול להציל חיים
בחברת א.ל. הנדסה שותפים זייטלר ומהנדס איליה נמירובסקי. השניים הכירו במהלך לימודי ההנדסה והשותפות ארוכת שנים. איך מסתדרים שני בעלי בית? קצת כמו זוג נשוי. הסוד הוא בחלוקת העבודה.
"כל אחד מאיתנו מתמחה ונותן את הטו המקצועי שלו בחלק מסוים מבחינת התהליך. אני מלווה את השלבים הראשונים, גיבוש הפרויקט, משא ומתן על המפרט הטכני ובדיקת התוכנית עד רגע היתר הבנייה ואיליה מוביל את נושא הפיקוח ההנדסי בשטח, אחראי על צוות המפקחים ומבקר בשטח. חלוקה נכונה היא הכרחית התחום שלנו כי צריך לדעת את הדגש המקצועי בכל רגע ורגע נתון".
בנוסף, הוא מבהיר כי: "פעם התחום הזה היה בעיקר כלכלי, בדגש בעיקר על השבחת נכסים, אבל זה עוד אחד מהדברים שהשתנו אחרי ה 07.10. היום כולנו מבינים שממ"ד בדירות הוא חובה שיכולה למנוע אסונות אמיתיים. אם פעם התחדשות עירונית היתה בגדר מותרות, היום היא בגדר הכרח".
