יש ערים שהעתיד שלהן נבנה בשכונה חדשה אחת. בהוד השרון צריך להסתכל כמעט לכל הכיוונים.
בצפון־מזרח נמצאת תוכנית 1202, שתיצור רובע חדש על שטח של כ־1,270 דונם. בדרום נמצאת נוף ירקון, אחת מתוכניות הבנייה הגדולות והמורכבות באזור, עם כ־9,000 יחידות דיור. במערב נמצא בית הנערה, שבו מאבק של שנים הסתיים בשינוי משמעותי של התכנון ובהסטת הבנייה מלב החורשה לשוליה. ובלב העיר, ברמתיים ההיסטורית, מונחת על השולחן תוכנית שממחישה אולי יותר מכל את המתח בין הוד השרון שהייתה להוד השרון שעומדת להיות: שימור בתי המתיישבים לצד בנייה חדשה ומגדל בן 28 קומות.
כשמניחים את ארבעת המוקדים האלה על אותה מפה, מתקבלת תמונה ברורה: הוד השרון של 2040 עשויה להיות עיר שונה מאוד מהוד השרון שאנחנו מכירים היום – גדולה יותר, צפופה יותר, גבוהה יותר ועירונית יותר. אבל היא עדיין רוצה להיות ירוקה, וזה כנראה יהיה המבחן הגדול ביותר שלה.
1202: כמעט שבעה אחוזים משטח העיר מקבלים צורה חדשה
אי אפשר לדבר על עתידה של הוד השרון בלי להתחיל בתוכנית הר/1202. זו אחת מתוכניות הפיתוח המשמעותיות ביותר שקודמו בעיר, ולא רק בגלל מספר הדירות.
התוכנית משתרעת על כ־1,270 דונם בצפון־מזרח הוד השרון, בין רחוב אסירי ציון, כביש 531 וכביש 40. בתוכנית המתארית אושרו 4,217 יחידות דיור לצד מבני ציבור, שטחי נופש וספורט, שטחים פתוחים, מסחר ורצועת תעסוקה לאורך כביש 531.
אלא שהסיפור המעניין באמת התרחש דווקא בדרך מהתוכנית המתארית לתוכנית המפורטת. העירייה ביקשה לנצל את השלב הזה כדי לשנות את האופי של הרובע: פחות תפיסה של שכונת מגדלים ויותר עירוניות – גריד רחובות צפוף והליכתי, עירוב של מגורים, מסחר ותעסוקה, בנייה מרקמית בגובה של עד כעשר קומות וחיזוק השטחים הציבוריים כחלק מהרקמה העירונית.
סגן ראש העיר רן יקיר הגדיר זאת במיקומי כ־"הזדמנות שלא תחזור לייצר רובע עירוני חשוב ובעל מאפיינים אורבניים מתקדמים".
והמשפט הזה מספר את הסיפור של 1202. אחרי יותר מ־25 שנות תכנון, השאלה כבר אינה רק כמה דירות אפשר להכניס לשטח, אלא איזה רובע יקום שם: האם תיווצר עוד שכונת מגורים שבה יורדים במעלית לחניון ונכנסים למכונית, או מקום שבו אפשר ללכת ברגל לבית הספר, למסחר, לפארק ולעבודה?
השנה הסתיים שלב משמעותי נוסף, לאחר שמיעת יותר מ־75 התנגדויות וגיבוש מסמך הכרעות ועדכונים לתוכנית. אם 1202 תמומש בהתאם לכיוון החדש, היא לא רק תגדיל את הוד השרון – היא עשויה להציג מודל אחר לאופן שבו העיר בונה את השכונות הבאות שלה.
נוף ירקון: סימן השאלה הגדול בדרום העיר
אם 1202 היא תוכנית שהעירייה מנסה לעצב בהתאם לתפיסתה, נוף ירקון מספרת סיפור אחר לגמרי.
התוכנית בדרום הוד השרון כוללת כ־9,000 יחידות דיור בבנייה של 10 עד 21 קומות. כ־3,000 מהיחידות מיועדות למגורים ייעודיים, ובהם דיור מוגן, מעונות סטודנטים והשכרה ארוכת טווח, וכ־2,400 יחידות מתוכננות כדירות קטנות. התוכנית קודמה על ידי המדינה ואושרה להפקדה בוועדה המחוזית למרות התנגדות העירייה.
אבל בניגוד למה שאפשר לחשוב כשרואים תוכנית מאושרת על מפה, הדרך לבנייה עדיין רחוקה. בפברואר השנה נדחתה ההכרעה בתוכנית על רקע יותר מ־140 התנגדויות ומחלוקות הנוגעות בין היתר לקרקע ולתשתיות. ביולי נוצר עיכוב נוסף לאחר שחוקר ההתנגדויות סיים את תפקידו בעקבות חשש לניגוד עניינים, והוועדה המחוזית נדרשה למנות חוקר חדש.
לכן נוף ירקון צריכה להופיע במפת הוד השרון 2040 עם סימן שאלה גדול. אם וכאשר תמומש, מדובר בתוספת עירונית עצומה שתשנה את דרום הוד השרון ואת הקשר שלה למרחב הירקון. אבל היא גם ממחישה משהו עמוק יותר: העירייה אינה הגורם היחיד שקובע כיצד תיראה העיר. מוסדות התכנון הארציים והמחוזיים, המדינה, בעלי הקרקע, תשתיות התחבורה וההתנגדויות – כולם משתתפים בעיצוב העתיד. הוד השרון של 2040 לא תיקבע רק בחזון העירוני; היא תיקבע גם במאבק בין החזונות השונים.
בית הנערה: אפשר לבנות – ולשמור על הלב הירוק?
מעטים המקומות שמספרים את סיפורה של הוד השרון טוב יותר מבית הנערה. פעם פעלה במקום פנימייה לנערות. אחר כך המבנים ננטשו והקרקע הפכה לאחת מעתודות הנדל"ן המבוקשות והיקרות באזור.
במשך שנים התנהל מאבק על השאלה מה יקרה לשטח. מצד אחד – אלפי יחידות דיור וקרקע ששווה מאות מיליוני שקלים. מצד שני – חורשה, נחל הדר, מבנים היסטוריים ומרחב ירוק יוצא דופן בתוך עיר שהולכת ומצטופפת.
השנה הגיע הסיפור לנקודת מפנה. בתחילת מרץ אישרה הוועדה המחוזית את התוכנית החדשה שקידמה עיריית הוד השרון. 241 יחידות דיור שהיו אמורות להיבנות בתוך פארק בית הנערה הוסטו לשולי המתחם. בלב השטח נקבע רצף של כ־100 דונם של שטחים ציבוריים פתוחים, ובשוליים תתאפשר בנייה של 539 דירות בבניינים בני 7–9 קומות, לצד כ־2,000 מ"ר של מסחר ותעסוקה.
בכל מתחם בית הנערה וסביבתו מדובר עדיין בכ־2,500 דירות חדשות. וזה בדיוק מה שהופך את בית הנערה לכל כך משמעותי לסיפור של הוד השרון העתידית. הבחירה לא הייתה בין "לבנות" לבין "לא לבנות", אלא איפה לבנות ואיזה מקום להשאיר לעיר אחרי הבנייה. במקום להכניס את הבנייה אל תוך לב החורשה, התכנון החדש מעביר אותה לשוליים ומשאיר במרכז רצף ירוק וציבורי.
והעתיד כאן כבר אינו רק תוכנית. בינואר ניתן היתר ראשון לפרויקט של 73 יחידות דיור במתחם. כלומר, לפחות בחלקים ממנו, בית הנערה כבר עובר משלב המאבק והתכנון לשלב המימוש.
במובן הזה, בית הנערה הוא אולי הניסוי החשוב ביותר של הוד השרון: האם עיר יכולה להוסיף אלפי דירות – ועדיין להשאיר לדור הבא את המקום שבגללו אנשים רצו לגור בה מלכתחילה?
רמתיים: לשמר את 1925 – ולבנות את 2040
ואז מגיעים ללב העיר. אם 1202, נוף ירקון ובית הנערה משנים את גבולותיה של הוד השרון, התוכנית שמקדמת קבוצת א.מ.י יקותיאל ברמתיים נוגעת במקום רגיש הרבה יותר: בזיכרון של העיר.
רמתיים היא אחת מארבע המושבות שמהן נולדה הוד השרון. ובכניסה הצפונית למרכז העיר, בין דרך רמתיים, רחוב ישורון ורחוב בן גוריון, עדיין עומד רצף של בתי המתיישבים הראשונים.
עכשיו מוצעת שם תוכנית שמנסה לעשות שני דברים שנראים כמעט מנוגדים: לשמר את רמתיים הישנה – ולבנות מעליה ולצדה מרכז עירוני חדש.
תוכנית "מדרחוב רמתיים" של קבוצת א.מ.י יקותיאל משתרעת על כ־19.4 דונם. היא מציעה 242 יחידות דיור בשלושה מבנים, ובהם מגדל מרכזי בן 28 קומות. לצד הבנייה החדשה מציעה התוכנית לשמר עשרה מבתי המתיישבים הראשונים, בשטח בנוי כולל של כ־4,693 מ"ר.
אבל המרכיב המעניין ביותר הוא דווקא מה שמתוכנן בין הבניינים. מדרחוב חדש אמור לחבר בין רמתיים לישורון, ולצדו מוצעים מרכז תרבות בשטח של כ־2,317 מ"ר, גן ילדים, מסחר וכ־3,924 מ"ר של שטח ציבורי פתוח.
חשוב להדגיש: נכון לעכשיו זו יוזמה תכנונית ולא תוכנית מאושרת. ועדת המשנה טרם הכריעה בה, ובפניה הוצגה גם חלופה אחרת למתחם.
אבל גם בשלב הזה היא מציגה שאלה מרתקת לגבי הוד השרון העתידית: איך משמרים היסטוריה בעיר שצריכה לצמוח? אפשר להשאיר כמה בתים ישנים בין מגדלים ולקרוא לזה שימור, ואפשר לנסות להפוך אותם לחלק חי מהעיר – לחבר אותם באמצעות מדרחוב, תרבות, מסחר ומרחב ציבורי ולתת למקום הישן תפקיד בתוך המרכז החדש.
אם הרעיון יתממש, הניגוד יהיה כמעט דרמטי: בתי המתיישבים של רמתיים מ־1925 לצד מגדל בן 28 קומות של הוד השרון 2040. ובמקום להסתיר את המתח הזה – התוכנית מבקשת להפוך אותו לסיפור של המקום.
ומה יקרה לדרך רמתיים?
התוכנית של יקותיאל אינה מתרחשת בחלל ריק. לאורך דרך רמתיים כבר מקודמים פרויקטים חדשים שמשלבים מגורים ומסחר. באפריל הושק, למשל, פרויקט "רמתיים Square", הכולל שני מגדלים וחזית מסחרית.
ומעל כל אלה נמצא המטרו. תחנת המטרו המתוכננת באזור רמתיים והבנים עשויה לשנות לחלוטין את הכדאיות ואת ההיגיון התכנוני של מרכז הוד השרון.
במקום ציר שעיקר תפקידו להעביר מכוניות מצפון לדרום, רמתיים עשוי להפוך בהדרגה למרכז עירוני אינטנסיבי יותר – עם מגורים, מסחר, תרבות, הולכי רגל ותחבורה ציבורית. זו אולי אחת המהפכות הגדולות ביותר שמחכות להוד השרון, כי במשך שנים העיר התפתחה כאוסף שכונות ומושבות, בלי מרכז עירוני אחד ברור בעוצמה שמאפיינת ערים אחרות. רמתיים של העתיד יכולה להיות המקום שבו המרכז הזה נוצר.
ארבעה מוקדים – עיר אחת
כשמסתכלים על כל אחת מהתוכניות בנפרד, קל ללכת לאיבוד במספרים: 4,217 דירות כאן, כ־9,000 שם, כ־2,500 בבית הנערה וסביבתו ו־242 דירות בלב רמתיים. אבל המספרים הם לא הסיפור. הסיפור נמצא במפה.
במזרח – רובע חדש. בדרום – עתודת פיתוח עצומה שנמצאת עדיין במאבק תכנוני. במערב – אלפי דירות לצד פארק וחורשה שנשמרים. ובמרכז – ניסיון לחבר בין בתי המתיישבים של רמתיים למגדל של המאה ה־21. ביחד, אלה ארבעה כוחות שמושכים את הוד השרון לעירוניות חדשה.
אז איך תיראה הוד השרון בעוד 15 שנה?
היא תהיה גדולה יותר, וככל הנראה גם גבוהה וצפופה יותר. בצפון־מזרח, השטחים החקלאיים של 1202 עשויים להפוך לרובע עירוני של אלפי משפחות. במערב, בית הנערה כבר ייראה אחרת – בנייה חדשה בשוליים ולצדה לב ירוק גדול. בדרום, אם נוף ירקון תתגבר על המכשולים התכנוניים ותצא לפועל, יקום אחד מריכוזי המגורים הגדולים באזור. ובמרכז, רמתיים עשויה להפוך מרחוב שחוצים אותו למקום שמגיעים אליו – עם מגורים, מסחר, תרבות, מדרחובים ותחבורה ציבורית עתירת נוסעים.
אבל דווקא ככל שהעיר תגדל, משהו אחר יהפוך ליקר יותר: הזהות שלה.
לבנות עיר חדשה בלי למחוק את הישנה
הוד השרון נולדה מחיבור בין ארבע מושבות – מגדיאל, רמתיים, כפר הדר ורמת הדר. אולי בגלל זה שאלת הזהות משמעותית בה במיוחד.
העיר יכולה לבנות אלפי דירות. היא צריכה אותן. היא יכולה לבנות גבוה יותר, ובחלק מהמקומות כנראה גם תצטרך. אבל היא לא יכולה לייצר מחדש חורשה בת עשרות שנים אחרי שנעלמה, בית מתיישבים אחרי שנהרס או מרכז היסטורי אחרי שהפך לעוד רחוב של מגדלים.
וזה מה שמחבר בין ארבע התוכניות הגדולות. ב־1202 מנסים לשנות את התכנון כדי לייצר רובע עירוני ולא רק שכונת מגדלים. בבית הנערה הזיזו את הבנייה כדי לשמור על הלב הירוק. ברמתיים מנסים למצוא דרך שבה בתי 1925 יוכלו לחיות לצד 2040. ובנוף ירקון עדיין מתנהל הוויכוח הגדול על קנה המידה, התשתיות והאופן שבו העיר יכולה לקלוט שינוי עצום כל כך.
הוד השרון של 2040 לא תהיה הוד השרון של היום. היא גם לא אמורה להיות. המבחן הגדול יהיה האם בעוד 15 שנה, בין הרובעים החדשים, המטרו, המגדלים ואלפי המשפחות שיצטרפו לעיר – עדיין נוכל ללכת ברחוב, להיכנס לחורשה, לעבור ליד בית ישן ברמתיים ולהרגיש שאנחנו בהוד השרון.
