תוכנית תע״ש השרון חוזרת לשולחן הדיונים שמונה שנים אחרי האישור

מתחת לעיר המתוכננת נמצאת הקרקע המזוהמת

במשך עשרות שנות הפעילות של מפעלי תע״ש נעשה במתחם שימוש בחומרים הקשורים לתעשייה הביטחונית. החשש לזיהומי קרקע ומי תהום, לצד האפשרות להימצאות נפלים וחומרים מסוכנים, הפך עם השנים לאחד הנושאים המרכזיים במאבק סביב עתיד השטח.

השאלה שהגיעה גם לבית המשפט הייתה עקרונית: האם ניתן להתקדם בתכנון ובפיתוח של מתחם בסדר גודל כזה לפני שמתקבלת תמונה סביבתית מלאה ולפני שנקבע כיצד ומתי תטוהר הקרקע.

באפריל 2024 פרסמנו במיקומי את הכתבה המלחמה על טיהור אדמות תע״ש, שעסקה בדיון בעליון ובדרישות לסקרי סיכונים, תסקיר השפעה על הסביבה ושיתוף הציבור.

בעקבות ההליך המשפטי חוזר הנושא למוסדות התכנון, שיידרשו לבחון את התנאים הסביבתיים שיאפשרו את המשך קידום התוכנית.

אמיר כוכבי מוביל את ההתנגדות

אחת הדמויות המרכזיות במאבק נגד תוכנית תע״ש במתכונתה היא ראש עיריית הוד השרון, אמיר כוכבי. עיריית הוד השרון וכוכבי פעלו לאורך השנים במישור התכנוני והמשפטי, כאשר במרכז עמדתם נמצאת הדרישה שלא לראות במתחם רק עתודת קרקע להקמת עשרות אלפי דירות.

כבר ביוני 2022 סיקרנו במיקומי את המאבק של הוד השרון ואת החזון שהציגה העירייה: יצירת פארק מטרופוליני רחב היקף, מעין "סנטרל פארק של גוש דן", ושמירה על חלק משמעותי מהשטח כריאה ירוקה עבור תושבי האזור.

מבחינת הוד השרון, המאבק אינו מסתכם בשאלה כמה דירות ייבנו. תוכנית בסדר גודל כזה צפויה להשפיע על מערכות התחבורה, מוסדות החינוך, התשתיות, השטחים הפתוחים ואיכות החיים של הערים הקיימות שסביב המתחם.

כוכבי הציג בעבר גם חלופה הכוללת קידום יחידות דיור בערים שסביב המתחם לצד שימור פארק מטרופוליני בשטחי תע״ש. בכך הפך הוויכוח משאלת היקף הבנייה בלבד לדיון על דמותו העתידית של המרחב כולו.

הפיצוצים שהמחישו את הסיכון

באוגוסט 2023 קיבל הוויכוח סביב תע״ש המחשה מטרידה במיוחד, לאחר פיצוצים שאירעו במתחם. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הגיע למקום בעקבות האירועים. במיקומי פרסמנו אז את הכתבה עיר העתיד או פצצת זמן, שבה הבאנו את החששות שעלו בעקבות הפיצוצים ואת עמדות ראשי הרשויות באזור.

כוכבי התריע אז מפני קידום עשרות אלפי יחידות דיור בשטח שבו נותרו, לדבריו, חומרי נפץ ומפגעים סביבתיים. הוא התנגד גם לתכנון תוואי המטרו דרך שטחי המתחם המזוהמים והזהיר מפני השלכות החפירה בהם.

האירועים העלו מחדש את שאלת האחריות למפגעים שנותרו בשטח ששימש במשך עשרות שנים לפעילות ביטחונית, ואת הפער העצום בין התוכניות להקמת עיר חדשה לבין מצבו של המתחם.

עתודת נדל״ן עצומה בלב השרון

מן הצד השני עומד הצורך הלאומי בהגדלת היצע הדיור באזור המרכז. קשה להתעלם מהפוטנציאל של אלפי דונמים כמעט רציפים בלב אחד מאזורי הביקוש הגדולים בישראל. קרקע בהיקף כזה, בין הוד השרון, הרצליה ורמת השרון, היא משאב נדיר במיוחד במטרופולין תל אביב.

מימוש התוכנית עשוי לשנות באופן מהותי את מפת המגורים באזור השרון ולייצר מלאי גדול של דירות חדשות לצד מוקדי תעסוקה, מסחר ומבני ציבור.

אבל דווקא בגלל ממדי התוכנית, כל החלטה שתתקבל היום צפויה להשפיע על האזור במשך עשרות שנים. השאלה איננה רק אם צריך לבנות – אלא כיצד, באיזה היקף ובאיזה שלב ניתן לעשות זאת מבלי להעביר לדורות הבאים את הבעיות שנותרו בקרקע.

כך התפתח המאבק על תע״ש השרון: ציר הזמן

שמונה שנים אחרי – חוזרים לשאלות היסוד

החזרה של תוכנית תע״ש לשולחן הדיונים ממחישה עד כמה ארוכה הדרך בין אישור תוכנית גדולה לבין מימושה.

ב־2022 סיקרנו במיקומי את העתירות ואת המאבק שהובילו הרשויות נגד התוכנית; ב־2023 הגיעו הפיצוצים שהחזירו את שאלת הבטיחות למרכז; ב־2024 הגיע המאבק על טיהור הקרקע לבית המשפט העליון; וכעת, ב־2026, מוסדות התכנון נדרשים להתמודד שוב עם התנאים שיאפשרו את המשך קידומה.

לכן מי שמסתכל היום על המספר הגדול – כ־23 אלף דירות – צריך לזכור שהדחפורים עדיין רחוקים. לפני שיונחו היסודות לבניין הראשון יצטרכו המדינה ומוסדות התכנון להתמודד עם שאלות מורכבות של סקרי קרקע, זיהום מי תהום, טיהור, בטיחות, תשתיות ושטחים פתוחים – ועם ההתנגדות המתמשכת של הרשויות הסמוכות ובראשן הוד השרון.

אחרי שמונה שנים, הוויכוח על תע״ש השרון כבר אינו רק ויכוח על תוכנית בנייה.

זהו מאבק על אחת מחטיבות הקרקע האחרונות והמשמעותיות בלב השרון: האם תהפוך לעיר חדשה של עשרות אלפי תושבים, כמה ממנה יישאר פתוח וירוק – ובעיקר, מה חייב לקרות מתחת לפני הקרקע לפני שאפשר יהיה להתחיל לבנות מעליה.