אושר פרויקט נוסף לבר-עוז בכפר סבא: מעמרמי ועד "יהלום" – המשפחה שממשיכה לבנות בעיר

בניין פרטי – עם קומה שמיועדת לציבור

המטלה הציבורית היא אחד המרכיבים הבולטים בתוכנית. ככל שמרכז כפר סבא מתחדש או מצטופף, העיר זקוקה לא רק לדירות חדשות אלא גם לשירותים ולשטחים ציבוריים עבור האוכלוסייה הקיימת והחדשה. בתוכנית שמקדמת בר-עוז משולבת בתוך הבניין קומה שתוקדש לשימוש הציבור.

גם הצוות המקצועי בעירייה מייחס לכך חשיבות רבה. במסמכי הוועדה נכתב כי תוספת שטחים לצורכי ציבור באזור היא "צורך חשוב והכרחי", וכי השטח יוכל לשמש בין היתר לצורכי חינוך, רווחה וקהילה. העירייה דורשת גם להסדיר ולהבטיח את השימוש הציבורי בקומה במסגרת המשך התכנון.

עבור בר-עוז זהו מהלך שמתחבר לתפיסה רחבה יותר שמלווה את פעילותה במרכז כפר סבא: לא להסתכל רק על הבניין עצמו, אלא גם על המפגש שלו עם הרחוב והעיר.

ארבעה עשורים, שני דורות ושורשים בכפר סבא

כדי להבין את עמרמי 5 צריך להכיר את הסיפור שמאחורי חברת בר-עוז.

קבוצת בר-עוז הוקמה לפני כארבעה עשורים כחברת נדל"ן משפחתית על ידי יקי בר־עוז ז"ל. לאורך שנות פעילותה יזמה, תכננה וביצעה עשרות פרויקטים בישראל, בבנייה רוויה למגורים ובפרויקטים המשלבים מגורים ומסחר. החברה הייתה גם בין החברות שפעלו בשלב מוקדם יחסית בתחום תמ"א 38 בכפר סבא. במקביל לפרוייקטים האלו מקדמת החברה מתחמים נוספים של התחדשות עירונית בכפר סבא בינהם מתחם גלר שהוכרז ונמצא בשלבים מתקדמים. עם השנים עברה החברה לדור הבא. כיום מוביל אותה ארי בר־עוז, בנו של יקי בר־עוז ז"ל.

אבל מעבר להמשכיות המשפחתית, יש לבר-עוז מאפיין נוסף שמבדיל אותה בפרויקטים שהיא מקדמת כאן: כפר סבא היא הבית.

האדריכל ניר חן, שמלווה את החברה בפרויקטים בעיר, התייחס בעבר למשמעות הזאת. לדבריו, העובדה שמדובר בחברה מקומית "הנטועה בעיר" משפיעה על החשיבות שהיזם מעניק לפרויקט ועל הרצון לייצר איכות דווקא במקום שבו הוא חי ופועל. לדבריו, יש בפרויקטים גם החלטות חשובות שמתקבלות מעבר לשיקול הכלכלי הצר.

"יהלום": הפרויקט שכבר עומד בלב ויצמן

הביטוי הבולט ביותר לפעילות של בר-עוז בכפר סבא הוא מתחם "יהלום" ברחוב ויצמן 88.

"היהלום 1" כבר הושלם ואוכלס. הוא משלב עשרות יחידות דיור עם שטחי מסחר ותעסוקה והפך לחלק מהשינוי שעובר רחוב ויצמן. למתחם נכנסו גם פעילויות מסחריות ורשתות מובילות שמשנות את אופי המסחר ברחוב ויצמן ובהן גוד פארם, אופטיקל סנטר ובולנז'רי 96.

אבל מבחינת בר-עוז, "היהלום 1" מעולם לא תוכנן להיות סוף הסיפור. החזון הוא לייצר לאורך החלק הזה של ויצמן מתחם עירוני רחב יותר, שבו מגורים, מסחר ומשרדים מתחברים למרחב הציבורי – מדרכות מקורות, מעברים ירוקים ומקומות שמייצרים פעילות גם בקומת הרחוב.

"יהלום 2 ו־3": לא עוד שני בניינים – אלא המשך למתחם

משני צידיו של הבניין שכבר הושלם מקדמת בר-עוז את "יהלום 2" ו"יהלום 3".

יחד עם יהלום 1, מדובר בתכנון המשתרע על שטח של כ־7 דונם ועל חזית של כ־120 מטר לאורך רחוב ויצמן, בין המספרים 80–94 ובסמוך למפגש עם רחוב ירושלים. זה כבר לא סיפור של בניין בודד אלא ניסיון לייצר מקטע עירוני שלם. התכנון כולל קולונדה – מעבר מקורה להולכי רגל – לאורך ויצמן, וחלל עירוני קטן במפגש הרחובות ויצמן וירושלים, שבו מתוכנן גם מקום לבית קפה.

במקום לשחזר את הקשתות הוותיקות המזוהות עם רחוב ויצמן, התכנון מבקש לקחת את העיקרון הכפר־סבאי של הליכה מוצלת לצד חזית מסחרית ולתת לו פרשנות עכשווית.

גם הבינוי עצמו משלב בין בנייה מרקמית לבין בנייה גבוהה יותר. על פי התכנון שהוצג, הבניין הגבוה במתחם צפוי להגיע ל־22 קומות ולסמן את מפגש הרחובות ויצמן וירושלים.

התכנון של היהלום הראשון כבר חשב על הבניינים הבאים

אולי אחד הפרטים המעניינים ביותר בפרויקט נמצא בכלל מתחת לקרקע. כבר בעת הקמת "יהלום 1" נבנה חניון תת־קרקעי באופן המאפשר לחבר את הירידה אליו גם למרתפי חניה העתידיים של יהלום 2 ו־3.

לכאורה פרט הנדסי. בפועל, מדובר במהלך שמאפשר לחסוך שתי רמפות נוספות לחניונים של הבניינים העתידיים. רמפות כאלה תופסות שטח, מייקרות את הבנייה ובעיקר קוטעות את המדרכה ואת רצף התנועה של הולכי הרגל. זהו גם ביטוי ליתרון שבתכנון ארוך טווח: הבניין שכבר נבנה נערך מראש לפרויקטים שיגיעו אחריו.

"כרטיס הביקור של כפר סבא"

הבחירה להשקיע כך בחיבור למרחב הציבורי אינה מקרית. האדריכל ניר חן הגדיר בעבר את רחוב ויצמן כ"כרטיס הביקור" של כפר סבא, והדגיש כי דווקא האופן שבו הבניינים פוגשים את הרחוב ואת הולכי הרגל הוא אחד האלמנטים שמקבלים את מירב תשומת הלב בתכנון.

זו גם הסיבה שפרויקט יהלום מעניין הרבה מעבר למספר הדירות שבו. אם יהלום 2 ו־3 ימומשו בהתאם לתכנון, בר-עוז לא רק תוסיף בניינים חדשים למרכז כפר סבא, אלא תהיה אחראית לעיצוב חלק משמעותי מחזית הרחוב הראשי של העיר.

ומיהלום דרך גלר לעמרמי

עמרמי 5 הוא פרויקט שונה. אין כאן מתחם של שבעה דונם, חזית מסחרית של יותר ממאה מטר או מגדל בן 22 קומות. מדובר בבניין מגורים אינטימי יותר, על מגרש ריק בלב המרקם הוותיק. אבל אפשר לזהות בו את אותו קו.

ביהלום, בר-עוז מבקשת לייצר מעברים ירוקים, חזיתות מסחריות, קולונדה וכיכר עירונית. בעמרמי היא משלבת מטלה ציבורית בתוך בניין מגורים פרטי.

המגרש עצמו היה בעבר חלק מתוכנית התחדשות עירונית רחבה שקודמה על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. לאחר שהוחרג ממנה והתוכנית הרחבה נסגרה, קודמה עבורו התוכנית הנוכחית.

בר-עוז שותפה גם בהתחדשות הגדולה של מרכז כפר סבא

לצד הפרויקטים העצמאיים, קבוצת בר-עוז שותפה גם למתחם גלר, המקודם יחד עם ינוב ו־T.S.B כחלק ממהלך התחדשות רחב במרכז כפר סבא. כיום מקודמים התכנון המפורט והיתרי הבנייה. תחילת הביצוע צפויה באפריל 2027, והאכלוס צפוי להתפרס על פני כ־40 חודשים בהתאם להתקדמות המתחמים.

המטרו עוד לא הגיע – אבל בר-עוז כבר מתכננת בעיר שתבוא אחריו

לעמרמי יש עוד מרכיב שמחבר אותו לכפר סבא העתידית: תמ"א 70.

המגרש נמצא באזור עירוני מוטה מטרו ובטבעת השנייה של תחום ההשפעה. לכן העירייה כבר בוחנת את הפרויקט כחלק מהתכנון החדש שילווה את מערכת המטרו העתידית.

הצוות המקצועי דרש שהתוכנית תשתלב ב"תכנון הכולל" שמקדמת העירייה בהתאם לתמ"א 70.

זה שינוי דרמטי באופן שבו יזמים פועלים במרכז העיר: לא עוד הסתכלות רק על הזכויות הקיימות במגרש, אלא על השאלה כיצד אותו מגרש משתלב בעיר צפופה יותר, עם פחות תלות ברכב פרטי ועם מערכת הסעת המונים.

מדור המייסדים לדור הבא

כשמחברים את כל הנקודות, עמרמי 5 מקבל משמעות אחרת. לפני כארבעה עשורים הקים יקי בר־עוז ז"ל את החברה המשפחתית. כיום ממשיך בנו, ארי בר־עוז, להוביל אותה. החברה שהייתה בין הראשונות לפעול בתמ"א 38 בכפר סבא נמצאת היום במקום אחר לגמרי: מתחמי עירוב שימושים, בנייה לגובה, התחדשות מרכז העיר ותכנון שמושפע כבר מהמטרו העתידי.

גם העיר השתנתה – ובר-עוז השתנתה יחד איתה.

"היהלום 1" כבר הפך מתוכנית למציאות בנויה ומאוכלסת. יהלום 2 ו־3 מבקשים להפוך בניין אחד למתחם שלם ולשנות מקטע משמעותי ברחוב ויצמן. ועכשיו מצטרף עמרמי 5, עם בניין חדש ומטלה ציבורית בתוכו.

הרבה יותר מ־17 דירות

במונחי שוק הנדל"ן, 17 דירות הן פרויקט קטן. אבל זו כנראה הדרך הלא נכונה להסתכל על עמרמי 5.

הסיפור הוא הרצף. משפחה שפועלת בענף כבר כארבעה עשורים, דור שני שממשיך את הדרך, פרויקט אחד שכבר הושלם ואוכלס בלב ויצמן, שני בנייני המשך שנמצאים בתכנון – ועכשיו פרויקט נוסף שאושר במרכז העיר.

בעמרמי, בר-עוז מקבלת אפשרות לבנות – אבל גם לוקחת על עצמה מטלה ציבורית. ביהלום היא בונה בניינים – אבל מתכננת גם את המעברים, החזיתות והמפגש עם הרחוב.

זה אולי מה שמסביר בצורה הטובה ביותר את הסיפור של בר-עוז בכפר סבא: לא חברה שמגיעה לעיר לפרויקט אחד, אלא משפחה שבונה בה כבר שנים, עוברת מדור לדור – ומבקשת להשאיר חותם גם על כפר סבא של הדור הבא.