עמוד הבית » חדשות הנדל"ן » ההצעה לבטל את תוספת השטח בפינוי־בינוי בפתח תקווה ירדה מסדר היום
ההצעה לבטל את תוספת השטח בפינוי־בינוי בפתח תקווה ירדה מסדר היום
ועדת המשנה הייתה אמורה לדון בהצעה לבטל את תוספת השטח ולבחון אם בעלי דירות יידרשו לוותר על חלק משטח הדירה או להשתתף בעלויות הבנייה בפרויקטים שאינם כדאיים כלכלית. עו״ד עידן שטרית, ממובילי המאבק, פנה לבעלי הדירות שהוא מייצג והתחייב להמשיך לפעול למענם. במכתב משותף עם עו״ד טל גרשטיין הזהיר כי אימוץ ההצעה ״עלול להוות גזר דין מוות להתחדשות העירונית בפתח תקווה״.
ההצעה לבטל את תוספת השטח בפינוי־בינוי בפתח תקווה ירדה מסדר היום הרצל 74 פתח תקווה הבניין נפגע מטיל נהרס ונבנה, האם גורלם של בניינים ישנים בעיר יהיה דומה?
הצעת עיריית פתח תקווה לשינוי מדיניות התמורות בפינוי־בינוי ובהריסה ובנייה מחדש הוסרה מסדר יומה של ישיבת ועדת המשנה לתכנון ולבנייה שנקבעה ליום חמישי, 19 בנובמבר. לפי ההצעה, דירת התמורה תהיה בשטח הדירה הקיימת, בכפוף למגבלות התכנון. המדיניות הקיימת מאפשרת תוספת של עד 12 מ״ר ברוטו, כולל ממ״ד. ההצעה עדיין מאפשרת לכלול מרפסת שמש של עד 12 מ״ר ומחסן של עד 6 מ״ר, בהתאם לתכנון ולכדאיות הכלכלית. בפרויקטים שבהם תימצא בעיית כדאיות, מוצע לבחון דירת תמורה קטנה יותר או השתתפות כספית של בעלי הדירות בעלויות הבנייה. מועד חדש לדיון בהצעה טרם פורסם.
בדברי ההסבר להצעה הציבה העירייה את חיזוק המבנים ושיפור המיגון במרכז המדיניות. במסמך נפרד הציעה מינהלת כרמים לחייב יזמים להקים קרן שתסייע לבעלי דירות זכאים לשלם את דמי התחזוקה בבניין החדש במשך שמונה שנים ממועד האכלוס.
עידן שטרית לבעלי הדירות: ״אנחנו עומדים על המשמר״
עוד לפני שההצעה הוסרה מסדר היום, עו״ד עידן שטרית פעל בשני מישורים. מול העירייה, הוא ומשרד גרשטיין סהר ושות׳ דרשו לשמור על האפשרות לתוספת של עד 12 מ״ר ולקבוע הוראות מעבר שיגנו על מתחמים שכבר קודמו לפי המדיניות הקיימת. מול בעלי הדירות שהוא מייצג, שטרית פנה אליהם ישירות, הסביר כיצד ההצעה עשויה להשפיע עליהם ועדכן אותם בצעדים שננקטו בשמם. שני המשרדים מייצגים יחד מאות בעלי דירות בעיר. בריאיון קודם למיקומי דיבר שטרית על החשיבות של הגנה על זכויות בעלי הדירות כבר בתחילת תהליך ההתחדשות, על רקע התוכניות שמקודמות סביב תחנות המטרו בפתח תקווה.
במכתב לראש העיר רמי גרינברג, למהנדס העיר איציק אוז׳לבו ולחברי הוועדה, שטרית וגרשטיין הצביעו על מצבם של בעלי דירות שכבר בחרו יזם, סיכמו תנאים מסחריים או חתמו על הסכם, אך התכנון במתחם שלהם טרם הגיע לשלב שנקבע בהוראות המעבר המוצעות. לטענתם, החלת כללי התמורה החדשים על מתחמים כאלה עלולה לפתוח מחדש משאים ומתנים שנמשכו שנים. הם מזהירים שגם בפרויקטים חדשים, האפשרות לקבל דירה קטנה יותר או להידרש לתשלום עלולה להקשות על השגת הסכמות ולעכב את חידושם ומיגונם של בניינים ותיקים.
בהודעה שהעביר שטרית לבעלי הדירות שהוא מייצג נכתב:
״חשוב לנו שתדעו שאנחנו עומדים על המשמר ונמשיך לפעול כדי לשמור על הזכויות והאינטרסים שלכם ולקדם התחדשות עירונית הוגנת בעיר.״
עו"ד עידן שטרית
בנתניה, מאבק בעלי הדירות הביא להסרת תקרת 12 המ״ר
בפרויקט הפינוי־בינוי בשכונת דורה בנתניה ביקשה הוועדה המקומית להגביל את תוספת השטח ל־12 מ״ר. בעלי הדירות, שיוצגו בידי עו״ד ושמאי המקרקעין משה בן אהרון ועו״ד ירון שלומוביץ, עתרו לבית המשפט המחוזי לאחר שנדחתה בקשתם לערור. בית המשפט החזיר את העניין לוועדת הערר. בבדיקה מחודשת מצאה עיריית נתניה כי הוראת המעבר במדיניות שלה מחריגה את התוכנית, שכבר נדונה ב־2013, וחזרה בה מהדרישה בפרויקט. בעקבות ההסכמות, חלק מבעלי הדירות יוכלו לקבל תוספת של כ־40 מ״ר. שאלת סמכותן של ועדות מקומיות להגביל תמורות באופן גורף נותרה פתוחה.
עו״ד ושמאי המקרקעין משה בן אהרון אומר למיקומי:
״בשכונת דורה בנתניה, העירייה ביקשה להגביל את תוספת השטח ל־12 מ״ר. הבדיקה השמאית הראתה שהפרויקט יכול לשאת תוספת גדולה יותר, ובחלק מהדירות התוספת שסוכמה הגיעה לכ־40 מ״ר. אחרי המאבק שניהלנו בשם בעלי הדירות, העירייה הסירה את המגבלה בפרויקט. זה בדיוק מה שצריך לבדוק גם בפתח תקווה. לפני שקובעים אפס תוספת לכל העיר, צריך לבחון מה כל מתחם מסוגל להציע לפי שווי הקרקע, עלויות הבנייה והיקף הזכויות. כשהמספרים מאפשרים תמורה גבוהה יותר, צריך להשאיר לבעלי הדירות את האפשרות לנהל עליה משא ומתן.״
עו״ד ירון שלומוביץ מזהיר מהשלכות מדיניות ״תמורה 0״ על המיגון:
״זהו יום שייזכר לדיראון עולם עבור הפתח תקוואים. המשמעות של תמורה 0 לדיירים היא 0 פרויקטים של התחדשות עירונית ו־0 מיגון לתושבים מפני רעידות אדמה וטילים. הגיע הזמן שבמדינת ישראל רשויות שנוקטות במדיניות זו שפוגעת באופן ישיר באזרח יישאו ב־100% אחריות במקרה של אסון.״
ניצחון לדיירים בנתניה: הוסרה מגבלת 12 המ"ר – ומה המשמעות לפרויקטים אחרים? עורך הדין ושמאי המקרקעין משה בן אהרון ועורך הדין ירון שלומוביץ
ליזמים נאמר כי היתרים נוספים במרכז העיר יידחו עד 2032
לפי מידע שהגיע למיקומי, ליזמים הפועלים בפתח תקווה נאמר כי לא יינתנו היתרי בנייה נוספים במרכז העיר עד 2032. היקף המגבלה ומעמדן של בקשות שכבר הוגשו טרם אומתו מול העירייה. במרכז העיר מקודמות תוכניות גדולות, ובהן תוכנית מתחם ארלוזורוב, הכוללת 4,355 דירות מתוכננות. ברקע כבר נרשמה האטה בהתחלות הבנייה בכלל העיר. לפי הלמ״ס, בין יולי 2025 ליוני 2026 החלה בפתח תקווה בנייתן של 2,412 דירות, לעומת 2,830 ב־12 החודשים הקודמים, ירידה של 14.8%.
ירון מאיה: ״נכון לבחון כל פרויקט לגופו״
ירון מאיה, סמנכ״ל מאיה יזמות, סבור ששינויים בעלויות הבנייה, במחירי הדירות ובקצב המכירות מחייבים לבדוק מחדש את הכדאיות של חלק מהעסקאות שנחתמו בשנים קודמות.
״אני חושב שהשיח סביב צמצום התמורות לבעלי הדירות הוא שיח חשוב ונכון, שמעיד על שינוי בתפיסה של שוק ההתחדשות העירונית. אם בעבר בעלי הדירות שאפו למקסם את התמורות ולקבל כמה שיותר מטרים נוספים, היום צריך להבין שעצם היציאה של פרויקט לפועל אינה מובנת מאליה.
אנחנו פועלים בשוק דינמי ומשתנה. מחירי הדירות, עלויות הבנייה, עלויות הייזום, רמות התחרות וקצב המכירות משתנים כל הזמן. יזם שהתקשר בעסקה לפני שנתיים או שלוש, על בסיס מחירי מכירה מסוימים ותחזיות כלכליות שהיו נכונות לאותה תקופה, לא בהכרח יכול לממש היום את הפרויקט באותם התנאים. גם פרויקט שבעלי הדירות חתמו עליו לפני מספר שנים לא בהכרח נותר כלכלי במתכונתו המקורית.
לכן, חשוב שגם בעלי הדירות יבינו שהתחדשות עירונית היא בראש ובראשונה שותפות בין שני צדדים, ושנדרשת גמישות והבנה הדדית כדי להוציא פרויקטים לפועל. בסופו של דבר, גם היזם צריך להרוויח ולהבטיח את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט, אחרת העסקה עלולה להישאר על הנייר במשך שנים.
אני בהחלט רואה היגיון בצמצום התמורות, אך לא בהכרח בקביעה גורפת של אפס תמורות. נכון לבחון כל פרויקט לגופו, בהתאם למאפייניו ולכדאיות הכלכלית שלו, תוך שמירה על ודאות תכנונית במידת האפשר. המטרה של כולנו – העירייה, היזמים ובעלי הדירות – צריכה להיות משותפת: לייצר פרויקטים כלכליים, מאוזנים ובני מימוש, שבסופו של דבר גם יוצאים לביצוע ולא נשארים רק על הנייר.״
״אני מתנגד להתערבות של רשויות מקומיות בתמורות לבעלי הדירות. העירייה צריכה לקבוע מה אפשר לבנות ומה התשתיות יכולות לשאת. את התמורה לדיירים צריך לקבוע במשא ומתן בין בעלי הדירות ליזם, לפי הכדאיות של כל פרויקט. כשעיריית פתח תקווה מציעה לבטל את תוספת השטח, ובמקרים מסוימים אף לשקול דירה קטנה יותר או השתתפות של הדיירים בעלויות, היא מקשה על השגת ההסכמות שבלעדיהן הפרויקט לא ייצא לדרך. בסוף, מי שעלול לשלם את המחיר הוא מי שיישאר עוד שנים בבניין ישן בלי ממ״ד.״
האתר עושה שימוש בקובצי עוגיות (Cookies) לצורך תפעול תקין, ניתוח תנועה ושיפור חוויית המשתמש.
המשך השימוש באתר מהווה הסכמה לשימוש זה.
ניתן ללמוד עוד ב־
מדיניות הפרטיות
וב־
מדיניות העוגיות.