קשה לחשוב על עיר בשרון שבה הפער בין העיר שאנחנו מכירים היום לבין העיר המתוכננת לעתיד גדול כמו בהרצליה. הרצליה של היום בנויה מאוסף של מרחבים שונים מאוד זה מזה: מרכז עיר ותיק, שכונות צמודות קרקע, הרצליה פיתוח, אזור תעסוקה מהגדולים בישראל, רצועת חוף, שכונות ותיקות כמו יד התשעה – ובצפון, שדה תעופה שעדיין פועל.
עכשיו צריך לדמיין את כל המפה הזאת מחדש. בצפון מתוכנן רובע עירוני עצום. במערב מתקדם חוף התכלת. שדה התעופה אמור להפוך לקריית המסלול. יד התשעה עומדת בפני התחדשות כמעט מלאה. במרכז העיר מקודמות תוכניות פינוי־בינוי גדולות, וסביב תחנות המטרו העתידיות כבר משתנים כללי התכנון. כשמחברים את כל המהלכים האלה מתקבלת מסקנה אחת: הרצליה אינה עומדת רק לבנות עוד דירות. היא עומדת לשנות את קנה המידה שלה.
המספר שמסביר הכול: כ־45,756 יחידות דיור
אולי הדרך הטובה ביותר להבין את גודל השינוי היא להתחיל בהסכם הגג. ההסכם שהציגה העירייה השנה כולל פוטנציאל של כ־45,756 יחידות דיור והשקעה של מיליארדי שקלים בפיתוח העיר. העירייה הציגה השקעה בהיקף של כ־5 מיליארד שקל בתשתיות, לצד מהלכים כמו כביש עוקף גליל ים, פיתוח מחלף הרב מכר, שבילי אופניים, טיילת החוף ושדרוג תשתיות עירוניות.
זה נתון שמחייב להסתכל אחרת על עתידה של הרצליה. עשרות אלפי יחידות דיור אינן רק תוספת של בניינים. הן אומרות עוד עשרות אלפי תושבים, עוד ילדים במערכת החינוך, עוד נסיעות מדי בוקר, עוד ביקוש לשטחי ציבור – ובעיקר צורך ליצור עיר שתוכל לתפקד בקנה המידה החדש.
לכן אחד הסעיפים החשובים בהסכם אינו מספר הדירות דווקא, אלא התשתיות שאמורות להגיע איתן. אם הבנייה תקדים את התשתיות, הרצליה עלולה לשלם מחיר כבד על הצמיחה. אם הן יתקדמו יחד – זו הזדמנות לבנות למעשה עיר חדשה בתוך העיר הקיימת.
צפון הרצליה: המקום שבו העיר החדשה תיוולד
השינוי הדרמטי ביותר צפוי בצפון. במאי אושרו להפקדה תוכניות הרובע הצפוני, הכוללות כ־16,100 יחידות דיור, מאות אלפי מ"ר של מסחר ותעסוקה, פארקים, מוסדות ציבור ומערך תחבורה חדש. התוכניות משלימות את קריית המסלול ומחברות את האזור גם למערכת המטרו העתידית.
מדובר בהיקף שקשה לתפוס במונחים של "עוד שכונה". זהו למעשה רובע עירוני חדש. האזור שמזוהה היום עם שדה התעופה ושטחים פתוחים אמור להפוך למרחב בנוי שבו מגורים, תעסוקה, פארקים ותחבורה ציבורית פועלים יחד.
והשינוי לא ייעצר בגבולות הרצליה. הרובע הצפוני יושב במרחב שבין הרצליה לרעננה, כפר שמריהו ורמת השרון. החיבורים התחבורתיים החדשים והיקפי הבנייה יהפכו אותו לחלק ממערכת עירונית רחבה הרבה יותר.
משדה תעופה לרובע מגורים
בתוך הפאזל הזה נמצאת קריית המסלול. אחד השינויים הסמליים ביותר בהרצליה העתידית יהיה היעלמותו של שדה התעופה והפיכת הקרקע שעליה פעל במשך עשרות שנים לשכונת מגורים.
כבר בסוף 2025 נסגר מכרז ל־991 יחידות דיור בקריית המסלול בהיקף של כ־1.35 מיליארד שקל, ובאוגוסט השנה עסקה נוספת המחישה את הביקוש לקרקע באזור: קבוצת יובלים זכתה בהתמחרות על מגרש לכ־158 דירות לפי שווי של כ־200 מיליון שקל.
המשמעות רחבה בהרבה מעסקאות הקרקע. אזור שהיה במשך שנים מחסום פיזי בין חלקים שונים במרחב יהפוך לחלק מהעיר, והוא יהיה אחד המקומות שבהם ניתן יהיה לראות בצורה הברורה ביותר את המעבר מהרצליה הישנה להרצליה החדשה.
חוף התכלת מתחיל להפוך מתוכנית לעיר
בצד השני של העיר נמצאת אחת מעתודות הקרקע המדוברות בישראל – חוף התכלת. בספטמבר עשה המתחם הראשון צעד משמעותי קדימה: הוועדה המקומית המליצה לוועדה המחוזית להפקיד תוכנית לכ־4,000 יחידות דיור לצד תעסוקה, מסחר, מבני ציבור ושטחים פתוחים. העירייה ביקשה בין היתר לשמור רזרבה של 100 יחידות לדיור ציבורי או בר־השגה ולחזק את החזית המסחרית לאורך אלטנוילנד.
גם כאן, הסיפור האמיתי אינו רק מספר הדירות. חוף התכלת יושב בין הים, כביש 2, אזור התעסוקה וגבול תל אביב. התכנון שלו סביב מערכת הסעת המונים עשוי ליצור סוג של עירוניות שכמעט אינה קיימת כיום בהרצליה: מגורים, עבודה, מסחר ופנאי במרחב צפוף ומחובר לתחבורה ציבורית. אם התוכנית תמומש כפי שהיא מתוכננת, הגבול הדרומי של הרצליה ייראה בעוד שני עשורים אחרת לחלוטין.
ובזמן שבונים עיר חדשה – העיר הישנה נבנית מחדש
אבל אולי השינוי המעניין ביותר אינו מתרחש בשטחים הפתוחים. הוא מתרחש בשכונות שכבר קיימות. יד התשעה היא הדוגמה הבולטת ביותר.
התוכנית שמקדמות עיריית הרצליה והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כוללת כ־4,600 יחידות דיור ומתוכננת עבור אוכלוסייה של כ־20 אלף תושבים. לצד המגורים מתוכננים כ־30 דונם של שטחים פתוחים וכ־60 דונם למבני ציבור, חינוך, קהילה וספורט.
מהנדסת העיר חנה חרמש הגדירה השנה את הרגע שבו התוכנית החלה להתקדם במילים פשוטות: "אין לך מושג עד כמה זה דרמטי".
המשפט הזה מספר היטב את הסיפור. יד התשעה אינה עוד מתחם שבו כמה בניינים מוחלפים בבניינים חדשים. זו שכונה שלמה שאמורה להיבנות מחדש – אחרי שנים של ניסיונות שלא הבשילו.
ראש העיר יריב פישר הגדיר את המהלך כ"היסטורי", ואמר כי ההתחדשות צריכה להיות "לא רק של המבנים אלא של איכות החיים כולה".
וזו בדיוק השאלה שתלווה את כל ההתחדשות בהרצליה: האם מספר הדירות יהיה המדד להצלחה, או איכות השכונה שתישאר אחריה.
גם מרכז הרצליה משנה גובה
התהליך אינו מוגבל לשכונות הקצה. בספטמבר קיבלה תוכנית מתחם בן גוריון אור ירוק להפקדה בתנאים. 368 דירות קיימות מיועדות להריסה ובמקומן מתוכננות כ־1,339 יחידות דיור בבנייה שתגיע עד 25 קומות.
התוכנית נמצאת בטבעת הראשונה של תמ"א 70 סביב תחנת המטרו בן גוריון, וכוללת לצד המגורים גם מסחר, תעסוקה, דיור להשכרה, שטחים ירוקים וכיכר עירונית. גם באבן שפרוט מקודמת התחדשות: 110 דירות ישנות אמורות להתחלף בכ־336–348 דירות חדשות לצד שטחי ציבור וגן ילדים.
וכך, רחוב אחרי רחוב, מתחיל להשתנות גם מרכז העיר. בניינים של שלוש וארבע קומות מפנים את מקומם לבנייה גבוהה יותר. מספר התושבים גדל, והרחובות נדרשים לשאת יותר הולכי רגל, יותר פעילות מסחרית ויותר שימוש במרחב הציבורי.
המטרו ישנה לא רק את הדרך שבה נוסעים – אלא את הדרך שבה בונים
מעל כל תוכניות הבנייה נמצא המשתנה שעשוי להשפיע יותר מכל על צורתה של הרצליה העתידית: מערכת הסעת ההמונים. כבר היום אפשר לראות את השינוי. במתחם בן גוריון, למשל, הקשר לתחנת המטרו אינו הערת שוליים בתוכנית – הוא חלק מההיגיון שמאפשר את הגדלת הצפיפות.
זהו שינוי תפיסתי. במשך שנים נבנו ערי השרון סביב המכונית. ככל שהמטרו ומערכות הסעת ההמונים יתממשו, יותר בנייה תתרכז סביב התחנות. הרצליה של העתיד אמורה להיות צפופה יותר דווקא במקומות שבהם ניתן יהיה לחיות עם פחות תלות ברכב הפרטי. וזה עשוי לשנות לא רק את קו הרקיע – אלא את אורח החיים בעיר.
העיר של הים מתחברת מחדש
במקביל לבנייה למגורים, הרצליה מנסה לפתור בעיה שמלווה אותה שנים: החיבור בין חלקי העיר. כביש 2, מסילת הרכבת וצירי התחבורה יוצרים הפרדות פיזיות בין המרכז, אזור התעסוקה והים.
הפיתוח המתוכנן של מחלף הרב מכר, כביש עוקף גליל ים, חוף התכלת ומערכות התחבורה הציבורית אינו רק ניסיון להתמודד עם פקקים. הוא עשוי לשנות את הגיאוגרפיה העירונית. אם החיבורים האלה יצליחו, הרצליה פיתוח, אזור התעסוקה, חוף הים ומרכז העיר יהיו פחות "איים" נפרדים ויותר חלקים של אותה עיר.
אז איך תיראה הרצליה בעוד 15–20 שנה?
היא תהיה גדולה יותר. הרבה יותר. בצפון יעמוד רובע עירוני חדש במקום המרחב שאנחנו מכירים היום סביב שדה התעופה. בדרום־מערב יקום חוף התכלת. יד התשעה תיראה אחרת לחלוטין. במרכז העיר יהיו יותר מגדלים, יותר דירות ויותר עירוב בין מגורים, מסחר ותעסוקה. והמטרו ומערכות התחבורה החדשות אמורים לחבר את כל זה.
מהנדסת העיר חנה חרמש אמרה כבר בעבר כי הרצליה צפויה ל"גידול משמעותי" תוך יצירת מרחב ציבורי איכותי ושמירה על איכות החיים. השנה החזון הזה התחיל לקבל מספרים ותוכניות מוחשיות.
אבל המספרים גם ממחישים את גודל האתגר. עשרות אלפי דירות מחייבות עשרות אלפי מקומות נוספים במערכות החינוך, מרחבים ציבוריים, פארקים, תשתיות מים וביוב, תחבורה ומקומות עבודה. לכן הסיפור הגדול של הרצליה אינו כמה דירות ניתן להכניס לתוך גבולות העיר. השאלה היא איזו עיר תיווצר סביבן.
לא אותה הרצליה – אבל עדיין הרצליה
הרצליה נמצאת היום בנקודה שבה תוכניות שנדונו במשך שנים מתחילות להתחבר זו לזו. הסכם הגג, הרובע הצפוני, קריית המסלול, חוף התכלת, יד התשעה, מרכז העיר והמטרו – כל אחד מהם הוא פרויקט ענק בפני עצמו. ביחד הם עשויים לייצר בתוך שני עשורים עיר שונה מאוד מזו שאנחנו מכירים.
המבחן של הנהגת העיר ושל מוסדות התכנון יהיה לא רק לבנות מהר יותר וגבוה יותר, אלא לדאוג שהתשתיות יקדימו את הדירות; שהתחבורה הציבורית תהפוך לחלופה אמיתית לרכב; שהמרחב הציבורי יתרחב יחד עם האוכלוסייה; ושגם כשהעיר תהיה גדולה וצפופה בהרבה – הים, השכונות, הקהילה ואיכות החיים ימשיכו להיות חלק מהזהות שלה.
כי בעוד 20 שנה השאלה לא תהיה האם הרצליה גדלה. את זה כבר אפשר לראות בתוכניות. השאלה תהיה האם היא הצליחה להפוך את הצמיחה הזאת לעיר טובה יותר.
