הסיפור הגדול של מתחם רמתיים בהוד השרון עולה שלב.
בחודש אוגוסט חשפנו במיקומי את אחת היוזמות התכנוניות המסקרנות במרכז הוד השרון: תוכנית שמציגה קבוצת א.מ.י יקותיאל, הכוללת 242 יחידות דיור בשלושה מבנים, בהם מגדל בן 28 קומות, לצד שימור עשרה מבתי המתיישבים הראשונים של רמתיים, מדרחוב, מסחר, מרכז תרבות ושטחים ציבוריים.
לכתבה הקודמת במיקומי: מרמתיים של 1925 למגדל בן 28 קומות – התוכנית שעשויה לשנות את לב הוד השרון
אלא שבאותו דיון, שנערך ב־16 באוגוסט, הוועדה המקומית לא הכריעה כיצד להתקדם. בסיום הדיון נרשמה החלטה קצרה: "הדיון עבר לישיבה הבאה".
כעת הגיעה הישיבה הבאה – ואיתה החלטה משמעותית הרבה יותר.
בישיבת ועדת המשנה לתכנון ובנייה שנערכה ב־6 בספטמבר קבעה הוועדה את עקרונות התכנון שלפיהם יימשך קידומו של מתחם "מדרחוב רמתיים". ההחלטה אינה מהווה עדיין אישור להקמת המגדל או ל־242 הדירות שהוצגו בחלופת א.מ.י יקותיאל, אבל היא משרטטת לראשונה את המסגרת שאליה יצטרכו היזמים להתאים את התכנון העתידי.
תוכנית אחת לכל המתחם
אחת ההחלטות המרכזיות של הוועדה היא שלא לקדם את חלקי המתחם כאוסף של יוזמות נפרדות.
הוועדה קבעה כי תקודם תוכנית אחת לכל מתחם מדרחוב רמתיים. האפשרות לחלק בהמשך את הקו הכחול למתחמי איחוד וחלוקה שונים תיבחן בשלב הכנת התוכנית המפורטת.
המשמעות היא שהעירייה מבקשת להסתכל על המתחם כולו כמקשה תכנונית אחת – מהמבנים ההיסטוריים לאורך דרך רמתיים ועד הבנייה האפשרית לכיוון רחוב ישורון – ורק לאחר מכן לבחון כיצד יחולקו הזכויות והמתחמים בין בעלי הקרקע והיזמים.
המבנים ההיסטוריים והעצים יישמרו
הוועדה חזרה וקבעה כי המבנים לשימור במתחם יישמרו בהתאם להוראות תוכנית המתאר העירונית, וכך גם העצים הבוגרים שנמצאים בו.
זהו אחד העקרונות המרכזיים של הפרויקט: ניסיון לייצר מרכז עירוני חדש וצפוף יותר, מבלי למחוק את שרידי המושבה רמתיים שעליהם נבנה חלק מסיפורה ההיסטורי של הוד השרון.
מתחם התכנון משתרע על כ־19.4 דונם, ממערב לדרך רמתיים, ממזרח לרחוב ישורון ומצפון לרחוב בן גוריון. תוכנית המתאר העירונית מאפשרת במרחב שילוב של בנייה מרקמית לצד מגדלים, אך במקביל מגדירה את רצף המבנים ההיסטוריים כמתחם לשימור.
לא רק בניינים: חיבור חדש בין רמתיים לישורון
הוועדה העניקה משקל משמעותי גם למרחב הציבורי.
בהחלטתה נקבע כי התכנון ייתן דגש ליצירת רשת תנועה מצפון לדרום להולכי רגל ולרוכבי אופניים, לצד חיבורים ממזרח למערב אל דרך רמתיים.
זהו למעשה אחד הרעיונות המרכזיים מאחורי "מדרחוב רמתיים": להפוך את האזור ממקום שעוברים לצדו למרחב שניתן להיכנס אליו, ללכת בתוכו ולנוע בין המבנים ההיסטוריים, המסחר והבנייה החדשה.
ביוזמת א.מ.י יקותיאל שחשפנו באוגוסט הוצע לפנות ארבעה בתים צמודי קרקע ברחוב ישורון, וכך ליצור מעבר רחב להולכי רגל ולרוכבי אופניים בין ישורון לדרך רמתיים וכן כניסה לחניון התת־קרקעי.
אלא שדווקא כאן מתחילה אחת המחלוקות המשמעותיות סביב התוכנית.
בעלי הבתים בישורון מתנגדים
בישיבה מ־6 בספטמבר עודכנו חברי הוועדה כי התקבלה פנייה ממשרד עורכי הדין דורון טיקוצקי בשם בעלי הזכויות בנכסים ברחוב ישורון 42–48.
על פי הפרוטוקול, בעלי הזכויות מתנגדים להכללת המקרקעין שלהם בתחום התכנון.
מדובר בנקודה משמעותית, שכן החלקות באזור ישורון עשויות להיות מרכיב מרכזי ביצירת החיבור בין הבנייה החדשה לבין מתחם השימור והמרחב הציבורי המתוכנן.
למרות ההתנגדות, הוועדה לא הוציאה בשלב זה את המקרקעין מהמתחם וקבעה כי תקודם תוכנית אחת לכל השטח.
בן גוריון 4 בפנים
הוועדה הכריעה גם בסוגיה נוספת שעלתה במהלך הליך שיתוף הציבור: המגרש ברחוב בן גוריון 4.
בהחלטה נקבע כי המגרש ייכלל במתחם התכנון, בהתאם למסמך המדיניות למרכז העיר שאושר על ידי הוועדה המקומית.
הכללתו מרחיבה למעשה את ההסתכלות התכנונית על המתחם ומחזקת את הכוונה לתכנן אותו כחלק ממערך עירוני שלם ולא כפרויקט נקודתי לאורך רמתיים בלבד.
מבנה תרבות וחניון ציבורי מתחת לקרקע
גם הרעיון להקים מבנה תרבות בלב המתחם קיבל רוח גבית.
הוועדה קבעה כי היא רואה בחיוב שילוב של מבנה תרבות במרכז המתחם.
במקביל נקבע עיקרון משמעותי נוסף: במסגרת התכנון יוקם חניון ציבורי תת־קרקעי בהיקף של שתי קומות לפחות, שיופרד מהחניה המיועדת למגורים.
המטרה היא לאפשר פעילות מסחרית, תרבותית וציבורית משמעותית במתחם, ובמקביל להשאיר חלק גדול ככל האפשר מהמרחב שמעל פני הקרקע לטובת הולכי הרגל והפעילות העירונית.
המגדלים יצטרכו "לדבר" עם בתי המושבה
אחת השאלות המעניינות ביותר בתכנון היא כיצד ניתן להציב בנייה גבוהה לצד בתים בני עשרות שנים המיועדים לשימור מבלי לייצר שני עולמות מנותקים.
גם לכך התייחסה הוועדה.
בהחלטתה נקבע כי בתוכנית המפורטת יש לתת מענה לחיבור בין מגדלי המגורים לבין מתחם השימור במפלס הרחוב, באמצעות האדריכלות ובאמצעות רציפות של חזיתות מסחריות.
הוועדה גם קבעה כי עירוב שימושים – מגורים, מסחר ושימושים ציבוריים – הוא עיקרון תכנוני ראוי למרכז העיר ולדרך רמתיים בפרט.
ומה קרה למגדל בן 28 הקומות?
חשוב לעשות סדר: הוועדה לא אישרה כעת מגדל בן 28 קומות ולא אישרה 242 יחידות דיור.
אלה הנתונים שהוצגו במסגרת היוזמה של קבוצת א.מ.י יקותיאל, שאותה חשפנו במיקומי באוגוסט. על השולחן נמצאת גם חלופה אחרת, של קבוצת עילית בשיתוף מילוסלבסקי אדריכלים, הכוללת בין היתר שני מגדלים בני 25 קומות ברחוב ישורון ושני מבנים בני תשע קומות.
בדיונים הקודמים הבהירה העירייה כי מדובר ביוזמות תכנוניות ראשוניות, וכי התוכנית שתתקדם בפועל תצטרך לעבור את הליכי התכנון הנדרשים.
מה שהשתנה ב־6 בספטמבר הוא שהוועדה כבר לא הסתפקה בהצגת החלופות. היא קבעה את כללי המשחק: תוכנית אחת למתחם כולו, שימור המבנים והעצים, רשת הולכי רגל ואופניים, בן גוריון 4 בתוך התכנון, חניון ציבורי תת־קרקעי, אפשרות למבנה תרבות וחיבור תכנוני בין המגדלים העתידיים לבין הרחוב ההיסטורי.
ההחלטה התקבלה פה אחד.
מרמתיים הישנה למרכז העיר החדש
הדיון על מדרחוב רמתיים הוא הרבה יותר משאלה של מספר הדירות או גובה המגדלים.
בלב התוכנית נמצא אחד האתגרים הגדולים של הוד השרון בשנים הקרובות: כיצד להפוך את דרך רמתיים למרכז עירוני צפוף, פעיל ומעורב שימושים – ובאותה נשימה לשמור על שרידי המושבה שעליה צמחה העיר.
באוגוסט נחשפה במיקומי אחת האפשרויות כיצד המתחם הזה עשוי להיראות. בספטמבר עשתה הוועדה צעד נוסף וקבעה את המסגרת שבה יתנהל התכנון.
עכשיו יגיע השלב המורכב באמת: להפוך את העקרונות לתוכנית מפורטת – ולמצוא את נקודת האיזון בין היזמים, בעלי הקרקע, השימור והאינטרס הציבורי.
