איך תיראה רעננה בשנת 2040? העירייה חשפה את האתגרים התכנוניים בערב שיתוף ציבור

ביום רביעי (14 באוקטובר) קיימה העירייה מפגש שיתוף ציבור בהשתתפות מאות מתושבי העיר  שבו הציגו ראש העיר חיים ברוידא, אדריכל העיר אורן און ואנשי צוות התכנון את האתגרים המרכזיים, את הנתונים שנאספו עד כה ואת השאלות שיידרשו להכרעה בשנים הקרובות. את הערב הוביל והנחה קובי אלנבוגן, ראש אגף האסטרטגיה בעירייה.

המסר המרכזי שעלה מהמפגש היה כי תוכנית המתאר אינה עוסקת רק במספר יחידות הדיור או בגובה הבניינים. היא נועדה לקבוע כיצד ייראו החיים ברעננה בעשורים הבאים: איך ינועו התושבים, היכן יתגוררו, אילו שירותים יקבלו בקרבת ביתם וכיצד תוכל העיר לגדול מבלי לאבד את אופייה.

ברוידא נגד תכתיבי המדינה: "לא תמיד המספרים הם הצורך האמיתי"

ראש העיר חיים ברוידא פתח את הערב בהתייחסות למתח שבין מדיניות התכנון הממשלתית לבין צורכיהן של הרשויות המקומיות. לדבריו, המדינה מציבה יעדי דיור שאינם בהכרח משקפים את צורכי הערים ואת יכולתן לקלוט אוכלוסייה נוספת.

"מדינת ישראל ובתוכה רעננה נמצאות כבר שנים רבות מול אתגר של מצוקת דיור", אמר ברוידא, אך הבהיר כי הביקורת שלו מופנית כלפי הדרישה מהרשויות המקומיות לעמוד במספר יחידות דיור שנקבע מלמעלה. "מנקודת המבט שלי, לא תמיד המספרים שאנחנו נדרשים להם הם הצורך האמיתי".

ברוידא מתח ביקורת על התערבות מוסדות התכנון המחוזיים בתוכניות בנייה, שלטענתו מקודמות לעיתים בניגוד לעמדת הרשויות המקומיות. כדוגמה הביא את מתחם כפר בתיה, שבו, לדבריו, נדונה תוכנית שכללה כ־2,400 יחידות דיור ומגדלים בני 40 קומות. בעקבות מאבק שניהל, טען, הושגו הסכמות על צמצום היקף הבנייה לכ־1700 יחידות דיור.

"המדינה רוצה את רעננה גדולה יותר בתושבים", אמר ברוידא. לדבריו, הוא אינו מתנגד להגדלת העיר, אך מבקש שהיקף הפיתוח יותאם ליכולת הקליטה שלה ולצרכים של הקהילה המקומית.

מרכז העיר מתחדש: מבניינים בני שלוש קומות לבניינים בני שמונה קומות

ברוידא הציג את ההתחדשות העירונית במרכז רעננה כמודל המועדף עליו לפיתוח העיר. לדבריו, המדיניות שהוא מקדם בשנים האחרונות מאפשרת להחליף בניינים ישנים בני שלוש קומות, שחלקם נבנו לפני כ־65 שנה, בבניינים חדשים בני שמונה קומות.

ראש העיר התייחס גם לביקורת של תושבים על עבודות הבנייה, האבק, הלכלוך ועומסי התנועה הנלווים להתחדשות העירונית. לדבריו, יש להביא בחשבון גם את התועלת ארוכת הטווח שבחידוש הבניינים, בהוספת ממ"דים וחניות ובשיפור עמידותם בפני רעידות אדמה.

אחד המהלכים המשמעותיים שמקדמת העירייה הוא התחדשות רחוב אחוזה, הציר המסחרי ההיסטורי של רעננה. ברוידא הסביר כי ההתחדשות ברחוב מורכבת יותר מהתחדשות בבנייני מגורים רגילים, משום שהיזמים נדרשים להגיע להסכמות לא רק עם בעלי דירות אלא גם עם בעלי חנויות, משרדים ונכסים מסחריים.

לדבריו, העירייה מבקשת לאפשר תוספת זכויות בנייה שתסייע להפוך את הפרויקטים לכדאיים מבחינה כלכלית ותאפשר את חידוש הרחוב.

ברוידא ביקש להציג את ההתחדשות העירונית כהחלטה שיש לבחון במבט ארוך טווח. הוא הזכיר את ההתנגדות שעוררו בעבר מגדל אייפל בפריז ובית האופרה בסידני, לצד הפיכת מסילת רכבת נטושה בניו יורק לפארק עירוני.

"זה לא אומר להתעלם מההתנגדויות, להפך", הוסיף ברוידא.

ארבע תחנות מטרו ישנו את מפת הפיתוח של רעננה

אחד השינויים המרכזיים שהוצגו במהלך הערב הוא כניסתה המתוכננת של רעננה לרשת המטרו המטרופולינית. אדריכל העיר אורן און ואדריכלית שירה מליס, מצוות התכנון, הציגו את ארבע תחנות המטרו המתוכננות בעיר ואת השפעתן האפשרית על דפוסי הבנייה, התחבורה והפיתוח.

התכנון סביב התחנות צפוי להיות אחד המרכיבים המרכזיים בעדכון תוכנית המתאר. מעבר לשיפור הנגישות התחבורתית, תחנות המטרו עשויות להפוך למוקדי פיתוח המשלבים מגורים, מסחר, תעסוקה ושירותים ציבוריים.

עם זאת, במפגש לא הוצגו החלטות סופיות בדבר היקף זכויות הבנייה שיתאפשר סביב כל אחת מהתחנות.

אדריכל העיר הדגיש כי השאלה המרכזית אינה אם רעננה תידרש לצופף את הבנייה, אלא כיצד תעשה זאת בלי לפגוע באיכות החיים. לדבריו, מערכת התחבורה הארצית מתמודדת עם עומסים כבדים, והפתרון מחייב מעבר משמעותי יותר לתחבורה ציבורית, הן בתוך העיר והן בקשריה עם הערים הסמוכות.

גבולות העיר משתנים – ותוכנית המתאר צריכה להשתנות איתם

אחת האמירות המשמעותיות במהלך הערב הגיעה מאדריכל העיר אורן און, שהסביר כי השינויים בגבולותיה המוניציפליים של רעננה הם אחד הגורמים המשפיעים על קידום עדכון תוכנית המתאר.

לדבריו, השטח המוניציפלי של העיר משתנה, כאשר באזורים מסוימים הוא צפוי להצטמצם ובאחרים להתרחב. לשינויים אלה עשויות להיות השלכות על עתודות הקרקע, היקפי הפיתוח ואפשרויות התכנון של העיר.

און הסביר כי השינויים מחייבים את צוות התכנון לבחון מחדש את תמונת העתיד העירונית ואת גבולות התוכנית. הוא הבהיר כי תוכנית המתאר הכוללנית אינה תוכנית שמכוחה ניתן להוציא באופן מיידי היתרי בנייה, אלא מסמך תכנוני המגדיר את מדיניות הפיתוח העירונית. בהמשך נדרשות תוכניות מפורטות, והוועדה המחוזית היא הגוף המוסמך לאשר את תוכנית המתאר המקומית.

לדבריו, קיומה של תוכנית מתאר עדכנית מעניק לעירייה יכולת רבה יותר לקבוע היכן יש להעצים את הבנייה, היכן יש לשמר את המרקם הקיים וכיצד לחלק את שימושי הקרקע בין מגורים, תעסוקה, מסחר ומוסדות ציבור.

28 אלף דירות, גידול שנתי של כ־2% ואוכלוסייה מבוגרת יחסית

אדריכלית שירה מליס הציגה את ממצאי ניתוח המצב הקיים, שנערך במסגרת עבודת צוות התכנון.

על פי הנתונים שהוצגו, ברעננה כ־28 אלף יחידות דיור קיימות, קצב גידול האוכלוסייה הממוצע עומד על כ־2% בשנה, והעיר מדורגת באשכול חברתי־כלכלי 8. צפיפות האוכלוסייה שהוצגה עומדת על כ־9,600 תושבים לקילומטר רבוע.

מליס התייחסה למאפיין נוסף של שוק הדיור המקומי: דירות גדולות יחסית, המשפיעות גם על הרכב האוכלוסייה. לדבריה, רעננה מתאפיינת באוכלוסייה מבוגרת יחסית לממוצע הארצי, ולכן נדרשת מדיניות שתאפשר מצד אחד מתן מענה לצורכי האוכלוסייה הוותיקה, ומצד שני משיכת משפחות צעירות ותושבים חדשים.

במסגרת הסקירה הוצגו גם ההבדלים בין שכונות העיר. מרכז רעננה הוותיק מאופיין בצפיפות גבוהה יחסית, בעוד שבשכונות מרוחקות יותר קיימים אזורים של בנייה נמוכה וצפיפות נמוכה יותר. לצד אלה מתפתחים אזורי מגורים חדשים ומתחמי תעסוקה.

מליס הציגה גם את התפתחותה ההיסטורית של העיר, מהמושבה החקלאית שהתפתחה לאורך רחוב אחוזה ועד למרקם העירוני המגוון של ימינו. לדבריה, האתגר הוא לשמר את האיכויות המעניקות לרעננה את זהותה, ובמקביל לאפשר את התפתחותה.

תוכנית 2016: מה כבר מומש ומה דורש שינוי?

במצגת הוצגה תוכנית המתאר הכוללנית רע/3000, שאושרה בשנת 2016, ונערכה סקירה של המהלכים שקודמו מכוחה בעשור האחרון.

בין התחומים שהוצגו היו קידום תוכניות להתחדשות עירונית במרכז העיר, פיתוח שכונות חדשות, הרחבת אזורי תעסוקה, קידום מערך הדרכים ותוספת שטחים ומבנים לצורכי ציבור.

אולם לצד התוכניות שקודמו, המציאות התכנונית השתנתה באופן משמעותי. תוכניות המטרו, ההתפתחויות התחבורתיות, שינויי גבולות העיר, הצרכים הדמוגרפיים והדרישות להגדלת היצע הדיור מחייבים כעת בחינה מחודשת של מדיניות הפיתוח.

צוות התכנון הציג שבעה תחומי התייחסות מרכזיים: גידול אוכלוסייה, מטרו ותחבורה, התחדשות עירונית, שינויים בהרכב האוכלוסייה, מוסדות ציבור וחינוך, שטחים פתוחים ומרחב ציבורי, וכלכלה ותעסוקה.

הציבור מתבקש להשפיע: התוכנית עדיין בשלב גיבוש החזון

למרות עבודת התכנון שנמשכת, לדברי אדריכל העיר, קרוב לשנתיים, התוכנית המעודכנת עדיין אינה נמצאת בשלב של הכרעות סופיות.

במצגת הוצגו שבעה שלבים בתהליך, החל מניתוח המצב הקיים ופיתוח תרחישים ראשוניים, דרך גיבוש חזון, מטרות ויעדים, בחינת חלופות תכנון ובחירת חלופה, ועד להכנת מסמכי התוכנית והגשתם למוסדות התכנון.

נכון למועד המפגש נמצא התהליך בשלב גיבוש החזון, המטרות והיעדים.

און הסביר כי בשלב הנוכחי מבקשים המתכננים בעיקר לשמוע את התושבים. בשלבים הבאים, כאשר תגובש תמונת עתיד ברורה יותר, יתקיימו מפגשי שיתוף ציבור נוספים שבהם יוצגו גם חלופות התכנון.

לאחר ההרצאות הוזמנו המשתתפים לשולחנות עגולים. על פי המתכונת שהוצגה, התושבים התבקשו לקיים דיונים בקבוצות קטנות, להציג את הנושאים החשובים להם ולגבש עד שלושה מסרים מרכזיים שיועברו לצוות התכנון.

עוד נמסר במהלך הערב כי החומרים וסיכומי תהליך שיתוף הציבור יפורסמו באופן נגיש לציבור.

בין צורכי המדינה לאופייה של רעננה

הדיון בתוכנית המתאר החדשה ממחיש את המתח בין הצורך להגדיל את היצע הדיור באזור המרכז לבין הרצון לשמר את איכות החיים ברעננה.

מצד אחד, העיר ניצבת בפני שינוי משמעותי עם הקמת רשת המטרו, הרחבת אזורי התעסוקה והתחדשות המרקם הוותיק. מצד שני, גידול האוכלוסייה מחייב היערכות במערכות התחבורה, החינוך, השירותים העירוניים והשטחים הציבוריים.

השאלות שנותרו פתוחות נוגעות ישירות לעתיד העיר: היכן תותר בנייה צפופה יותר, כיצד ייראה רחוב אחוזה לאחר ההתחדשות, אילו שכונות ישמרו על אופיין, כיצד יותאמו מוסדות הציבור לגידול האוכלוסייה, ועד כמה יצליחו תחנות המטרו לשנות את הרגלי הנסיעה של התושבים.

בסיום דבריו ביקש ברוידא להדגיש כי החלטות תכנוניות מחייבות ראייה ארוכת טווח, גם כאשר הן מעוררות התנגדות.

מבחינת התושבים, המבחן יהיה לא רק בחזון שיוצג לרעננה של 2040, אלא גם במידת ההשפעה שתינתן להם על ההחלטות שיעצבו את העיר שבה הם חיים.