1. כפר סבא: מהמאבק במהנדסת העיר ועד לחקירת השחיתות
חקירת השחיתות נגד ראש עיריית כפר סבא רפי סער, רעייתו מיטל ובעלי תפקידים נוספים בעירייה הפכה השבוע לאחד האירועים הציבוריים המשמעותיים באזור השרון. אלא שמעבר לחקירה הפלילית, שמתנהלת בלהב 433, נחשפה מחדש שורה של מחלוקות שהתרחשו בשנים האחרונות סביב ניהול מערכת התכנון והבנייה בעיר.
בכתבת עומק של מיקומי חזרנו אל הניסיון להדיח את מהנדסת העיר, האדריכלית עליזה זיידלר גרנות, שנבלם במועצת העיר; אל המחלוקת המתמשכת בינה לבין ראש העיר; אל החשש לניגוד עניינים בשל פעילותה העסקית של רעייתו; ואל המידע שהגיע למערכת על בחינת האפשרות להעביר את ניהול מינהלת ההתחדשות העירונית לחברה הכלכלית.
לצד אלה נבחנו גם התראות המדינה בנוגע למחסור במפקחי בנייה ולליקויים במערך האכיפה העירוני.
הכתבה אינה קובעת כי האירועים קשורים לחשדות הפליליים, שטרם הוכחו. היא מציבה שאלה ציבורית רחבה: מי קיבל את ההחלטות המרכזיות בתחום התכנון והבנייה בכפר סבא, והאם נשמרה עצמאותם המקצועית של הגורמים האמונים על האינטרס הציבורי?
זהו סיפור שחורג מגבולות החקירה הנוכחית ונוגע ישירות לאלפי תושבים ובעלי דירות הממתינים לקידום תוכניות התחדשות עירונית.
לכתבה המלאה: מי ניהל את התכנון והבנייה בכפר סבא? ←
2. הוד השרון: מהנדסת העיר עוזבת, ומה יקרה לתוכניות הענק?
אדריכלית מירב שניר, מהנדסת העיר הוד השרון, צפויה לסיים את כהונתה בסוף דצמבר 2026, לאחר כארבע שנים בתפקיד. ההודעה עוררה עניין רב בקרב קוראי מיקומי, על רקע תוכניות הפיתוח הגדולות המקודמות בעיר.
בכתבה בחנו את תקופת כהונתה של שניר, תוך הבחנה בין תוכניות שהחלו לפני מינויה לבין מהלכים שקודמו בתקופתה. בין היתר סקרנו את הרובע הצפון־מזרחי, שבו מתוכננות כ־5,200 יחידות דיור, את תוכנית בית הנערה ואת ההתחדשות במרכז רמתיים.
התייחסנו גם לתוכנית המתאר הכוללנית של הוד השרון, שאושרה בתקופת מהנדס העיר הקודם, סרג'יו וולינסקי, והניחה את התשתית התכנונית להתפתחות העיר.
אבל הסיפור המרכזי אינו רק סיכום כהונתה של שניר. הוא נוגע לאתגר שיעמוד בפני מי שיחליף אותה: כיצד הופכים תוכניות ענק למרחב עירוני מתפקד, הכולל תחבורה, מוסדות חינוך, שטחים פתוחים ותשתיות המתאימות לגידול האוכלוסייה?
הכתבה מדגישה גם את מעמדו המיוחד של מהנדס העיר, שאינו משרת אמון פוליטית אלא סמכות מקצועית סטטוטורית, האחראית לשמור על הוראות החוק ועל האינטרס הציבורי.
לכתבה המלאה: ההישגים והאתגרים שנותרו בהוד השרון ←
3. רעננה 2040: ארבע תחנות מטרו ועיר שצריכה להמציא את עצמה מחדש
איך תיראה רעננה בעוד 15 שנה? זו השאלה שעמדה במרכז מפגש שיתוף הציבור שקיימה העירייה ביום רביעי, בהשתתפות מאות תושבים, ראש העיר חיים ברוידא, אדריכל העיר אורן און וצוות התכנון.
ארבע תחנות מטרו מתוכננות, שינויי גבולות העיר, התחדשות רחוב אחוזה, ציפוף הבנייה ופיתוח אזורי התעסוקה הם רק חלק מהנושאים שנדונו במסגרת עדכון תוכנית המתאר הכוללנית.
ברוידא מתח ביקורת על יעדי הדיור שמכתיבה המדינה והבהיר כי על העירייה לקבל החלטות לטווח ארוך, גם כאשר הן אינן זוכות להסכמה רחבה. מנגד, התושבים הוזמנו להשתתף בגיבוש החזון העירוני ולהשמיע את עמדותיהם לפני קבלת ההכרעות.
בכתבה הצגנו את מיקומן המתוכנן של תחנות המטרו, את האתגרים בהתחדשות רחוב אחוזה ואת המתח שבין הגדלת היצע הדיור לשמירה על אופייה של רעננה.
מדובר עדיין בשלב גיבוש החזון והמטרות של התוכנית, ולא בהצגת תוכנית בנייה סופית. דווקא משום כך, זו אחת ההזדמנויות המשמעותיות של תושבי העיר להשפיע על עתידה.
לכתבה המלאה: איך תיראה רעננה בשנת 2040? ←
4. מהרצליה לאבו דאבי: המגדל שמספר סיפור גדול יותר מנדל"ן
דווקא בתקופה של מתיחות מדינית במזרח התיכון, אושרה השבוע התוכנית להקמת משכן הקבע של שגרירות איחוד האמירויות בהרצליה פיתוח. מדובר במגדל בן עד 15 קומות, בשטח של כ־15 אלף מ"ר, שיוקם ברחוב ספיר 9 וישלב משרדים דיפלומטיים ומגורים לשגריר ולאנשי הסגל.
שש שנים לאחר חתימת הסכמי אברהם, מדובר במהלך בעל משמעות החורגת מגבולות התכנון והבנייה. הקמת משכן קבע לשגרירות מסמלת כוונה לנוכחות דיפלומטית ארוכת טווח, גם כאשר היחסים בין המדינות מתמודדים עם מציאות אזורית מורכבת.
אבל לכתבה של מיקומי יש גם זווית מקומית וכלכלית: הקרקע המיועדת לשגרירות נמצאת בבעלות עיריית הרצליה ושוויה הוערך בעבר בכ־160 מיליון שקל. במסגרת ההסדר המתוכנן אמורה העירייה לקבל מהמדינה מגרש חלופי באזור המרינה.
מה שוויה של הקרקע החלופית? האם העסקה משתלמת להרצליה? ומה תהיה השפעת המתחם הדיפלומטי על אזור התעסוקה? אלה השאלות שעומדות מאחורי אחד הפרויקטים המסקרנים שאושרו השבוע באזור השרון.
לכתבה המלאה: איחוד האמירויות בדרך להקים מגדל בהרצליה ←
5. חילוץ בגובה 30 מטרים ברעננה: למה המנופאים עדיין מטפסים לשמיים?
מבצע חילוץ מורכב שהתרחש ביום שני באתר בנייה ברעננה הפך לנקודת מוצא לבחינת אחת השאלות המעניינות בענף הבנייה: מדוע בשנת 2026, כאשר קיימות טכנולוגיות להפעלת עגורנים מהקרקע, מנופאים עדיין נדרשים לטפס לגובה עשרות מטרים ולשהות שם במשך שעות?
צוותי היחידה לחילוצים מיוחדים של כבאות והצלה הוזעקו לחלץ אדם שנזקק לסיוע רפואי בעת ששהה על עגורן צריח בגובה של כ־30 מטרים. האירוע הסתיים בחילוץ, אך המחיש את הקושי להגיע במהירות לעובד הנמצא בגובה רב.
במיקומי הרחבנו את הדיון אל מעבר לאירוע עצמו. בדקנו כיצד פועלות מערכות לשליטה מרחוק בעגורנים, ובהן טכנולוגיה שפותחה בישראל, מהן העלויות הכרוכות בהפעלת עגורן ומהם החסמים המעכבים את אימוץ הפתרונות החדשים באתרי הבנייה.
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, רוני בריק, הצביע על הפער שבין החדשנות הטכנולוגית לבין שיטות העבודה המסורתיות בענף.
הפעלת עגורן מהקרקע אינה מבטלת את הצורך במפעיל מוסמך או בהקפדה על בטיחות, אבל היא עשויה לשפר את תנאי העבודה ואת היכולת להעניק סיוע במקרה חירום. הסיפור המקומי מרעננה פתח דיון רחב על בטיחות, פריון וחדשנות בענף הבנייה הישראלי.
לכתבה המלאה: למה המנופאים בישראל עדיין מטפסים לשמיים? ←
המשותף לחמש הכתבות: האנשים וההחלטות שמעצבים את השרון
לכאורה, אין קשר ישיר בין חקירת שחיתות בכפר סבא, חילופי מהנדסת עיר בהוד השרון, תוכנית מתאר ברעננה, שגרירות בהרצליה וחילוץ מנופאי מאתר בנייה. אבל מאחורי כל אחד מהסיפורים ניצבת אותה שאלה: כיצד מתקבלות ההחלטות המשפיעות על המרחב שבו אנחנו חיים, ומי נושא באחריות לתוצאותיהן?
בכפר סבא מדובר בשקיפות, בסמכויות ובאמון הציבור. בהוד השרון וברעננה מדובר בתכנון ארוך טווח ובאיזון בין פיתוח עירוני לאיכות החיים. בהרצליה מדובר במפגש שבין נדל"ן, כלכלה ודיפלומטיה, ובאתרי הבנייה מדובר בשאלה כיצד טכנולוגיה יכולה לשנות שיטות עבודה ותיקות.
אלה גם הסיפורים שנמשיך לעקוב אחריהם בשבועות הקרובים, משום שההשפעה שלהם אינה מסתיימת עם פרסום הכותרת.
מיקומי — הסיפורים, האנשים וההחלטות שמעצבים את עתיד הנדל"ן בשרון.
