אלא שבעוד שהדיון המקדים התמקד בעיקר בכיווני הפיתוח העתידיים, החלטת הוועדה חושפת כעת כמה מהתנאים המעשיים שעתידים ללוות את התכנון: האפשרות לבחון מגדלים גבוהים יותר באזור התעסוקה, שלביות הפיתוח של צפון הרצליה ומתחם תע"ש, והקשר בין מימוש זכויות הבנייה להקמת תשתיות התחבורה.
עיקרי ההחלטה
- המלצה על הפקדת תוכנית המתאר בוועדה המחוזית.
- אפשרות לבחינת בנייה נקודתית מעל 30 קומות באזור התעסוקה המזרחי.
- התאמת פיתוח צפון הרצליה ותע"ש להתקדמות התשתיות.
- תחילת ביצוע מחלף הרב מכר כתנאי לאכלוס מבנים בתחום תוכנית הר/1934.
- בחינת שטחי ציבור נוספים לצורכי העיר כולה.
- הרחבת ההתייחסות לעירוב שימושי מגורים, מסחר, תיירות ותחבורה.
אזור התעסוקה המזרחי: אפשרות למגדלים מעל 30 קומות
אחת ההחלטות הבולטות נוגעת למתחם 114, אזור התעסוקה המזרחי של הרצליה. הוועדה ביקשה להוסיף להוראות התוכנית סעיף שיאפשר לבחון עלייה נקודתית בגובה הבנייה מעבר ל־30 קומות.
מדובר בשינוי שעשוי להרחיב בעתיד את אפשרויות התכנון באזור התעסוקה, אך אין פירושו אישור גורף להקמת מגדלים בגובה זה. הנוסח שאומץ מאפשר בחינה נקודתית של בנייה גבוהה יותר, בכפוף להליכי התכנון הנדרשים.
האפשרות להגדלת גובה הבנייה משתלבת במגמה הרחבה של חיזוק מוקדי התעסוקה בהרצליה והעצמת הבנייה במיקומים שבהם קיימת או מתוכננת נגישות למערכות תחבורה משמעותיות.
מחלף הרב מכר הופך לתנאי לאכלוס
באותו מתחם קיבלה הוועדה החלטה בעלת משמעות ישירה לקידום פרויקטים: תנאי לאכלוס מבנים בתחום תוכנית הר/1934 יהיה תחילת ביצוע מחלף הרב מכר.
ההחלטה יוצרת זיקה מפורשת בין אכלוס מבנים חדשים לבין התקדמות פרויקט התחבורה. בכך מבקשת הוועדה למנוע מצב שבו תוספת הבנייה והפעילות באזור התעסוקה מקדימה את פיתוח התשתיות הנדרשות לשרת אותה.
עם זאת, התנאי שנקבע מתייחס לתחילת ביצוע המחלף ולא להשלמתו. להבחנה זו עשויה להיות משמעות בעת קביעת לוחות הזמנים לאכלוס המבנים.
צפון הרצליה ותע"ש: הבנייה והתשתיות יתקדמו יחד
החלטה מרכזית נוספת נוגעת לשניים ממוקדי הפיתוח הגדולים של העיר: מתחם 124ג' בצפון הרצליה ומתחם 134 באזור תע"ש.
הוועדה קבעה כי השימושים הסחירים במתחמים אלה יבוצעו בד בבד עם הקמת מערכות התשתית הנדרשות לצורך פיתוח השכונות החדשות, לרבות תשתיות התחבורה.
במקביל, הוחלט לאפשר מימוש של התוכניות במהלך אחד או במספר שלבים ומקטעים, בהתאם להתקדמות ביצוע התשתיות ולהעתקתן ככל שיידרש.
המשמעות היא שהוועדה אינה מבקשת בהכרח לעכב את מלוא הפיתוח עד להשלמת כל התשתיות, אלא לאפשר התקדמות מדורגת שתתואם עם העבודות הנדרשות בשטח.
ההחלטה חשובה במיוחד על רקע היקפי הפיתוח המתוכננים בצפון העיר ובמרחב תע"ש. כפי שפורסם בעבר במיקומי, תוכניות הרובע הצפוני כוללות כ־16,100 יחידות דיור, לצד שטחי תעסוקה, מסחר, מוסדות ציבור ושטחים פתוחים.
לא רק דירות: שטחים ציבוריים גם לצורכי מרכז העיר
אחד הסעיפים המעניינים בהחלטה עוסק בהקצאת שטחי ציבור במתחמים החדשים.
הוועדה קבעה כי במסגרת התוכניות המפורטות למתחמים 110 בדרום־מערב העיר, 134 בתע"ש ו־124ג' בצפון הרצליה, תיבחן האפשרות להוסיף שטחים ציבוריים לא רק לצורכי השכונות החדשות, אלא גם לצרכים כלל־עירוניים ולצרכים הנובעים מההתחדשות העירונית במרכז הרצליה.
מדובר בעיקרון תכנוני בעל משמעות: אזורי הפיתוח החדשים עשויים לספק בעתיד מענה לחלק מצורכי הציבור של העיר הוותיקה, שבה אפשרויות הקצאת הקרקע מוגבלות יותר.
עם זאת, ההחלטה אינה קובעת בשלב זה היקף שטחים מחייב או מיקום מדויק. אלה ייבחנו במסגרת התוכניות המפורטות ובהתאם להוראות התכנון הארציות.
עירוב שימושים וחיבור בין חלקי העיר
לצד ההחלטות הנקודתיות, אישרה הוועדה את קידום המסגרת התכנונית הכוללת, המבקשת ליצור רציפות עירונית טובה יותר בין מזרח הרצליה למערבה, לשפר את המרחב הציבורי ולהעדיף תחבורה ציבורית, הליכה ורכיבה על אופניים.
עוד הוחלט להוסיף להוראות התוכנית התייחסות לייעודי קרקע המשלבים מגורים ומסחר, מגורים ותיירות, ותעסוקה ותחבורה.
הוראות אלה עשויות לאפשר תכנון של מרחבים עירוניים מגוונים יותר, שבהם שימושי מגורים, תעסוקה, מסחר ותחבורה משתלבים זה בזה, במקום הפרדה מוחלטת בין אזורי הפעילות השונים.
במקביל נדרשה השלמת נספח המתאר את המוקדים העירוניים המרכזיים, וכן עדכון הנספח הפרוגרמתי בהתאם להערות אגף האסטרטגיה של העירייה.
תשעה תמכו, שניים התנגדו
בהצבעה על המלצת ההפקדה תמכו תשעה חברי ועדה: איל פביאן, ראש העיר יריב פישר, דנה אורן־ינאי, שירלי גדניר, צבי וייס, משה ועקנין, דרור בן עמי, מירב כהנא דגן וגלילה יבין.
שני חברי הוועדה שהצביעו נגד היו יונתן יעקובוביץ' ומאיה כץ.
הפרוטוקול שפורסם אינו מפרט את נימוקי המתנגדים או את עמדותיהם ביחס לסעיפי התוכנית השונים. כמו כן, המסמך מסומן כפרוטוקול שטרם אושר.
מה המשמעות ליזמים ולתושבים?
| נושא | החלטת הוועדה | משמעות אפשרית |
|---|---|---|
| גובה הבנייה | בחינת בנייה מעל 30 קומות | גמישות תכנונית באזור התעסוקה המזרחי |
| מחלף הרב מכר | תחילת ביצוע כתנאי לאכלוס | תלות בין קידום האכלוס להתקדמות התחבורה |
| צפון הרצליה ותע"ש | פיתוח לצד ביצוע תשתיות | אפשרות למימוש בשלבים |
| שטחי ציבור | בחינת צרכים כלל־עירוניים | מענה אפשרי גם לצורכי העיר הוותיקה |
| עירוב שימושים | הרחבת ייעודי הקרקע המשולבים | שילוב מגורים, מסחר, תיירות ותחבורה |
המבחן הבא: הוועדה המחוזית
החלטת הוועדה המקומית אינה מהווה אישור סופי של תוכנית המתאר. מדובר בהמלצה להפקדה ובהעברת מסמכי התוכנית לוועדה המחוזית, שהיא מוסד התכנון המוסמך לדון בהמשך קידומה.
גם לאחר החלטת הוועדה המקומית, נותרו שאלות משמעותיות לגבי היקפי הבנייה, מספר יחידות הדיור, שטחי התעסוקה והמסחר, לוחות הזמנים לפיתוח והתנאים שייקבעו בתוכניות המפורטות.
עבור הרצליה, האתגר אינו מסתכם בהגדלת זכויות הבנייה או בקידום שכונות חדשות. ההחלטות שהתקבלו השבוע ממחישות כי השאלה המרכזית בשנים הבאות תהיה כיצד ניתן להרחיב את העיר, להוסיף מוקדי מגורים ותעסוקה ולחדש את המרקם הוותיק, מבלי שהתשתיות והשירותים העירוניים יישארו מאחור.
השלב הבא בתכנון הרצליה יהיה לא רק קביעת היקפי הבנייה, אלא גם הגדרת התנאים שיאפשרו לממש אותם.
