אפשר להסתכל על השנה האחרונה ברעננה דרך מספר הדירות שאושרו, התוכניות שקודמו והפרויקטים שיצאו לדרך. אבל כשמחברים את כל הנקודות מתקבלת תמונה הרבה יותר משמעותית: רעננה מתקרבת לאחד השינויים הגדולים בתולדותיה.
לא מדובר בשכונה אחת או בפרויקט התחדשות עירונית כזה או אחר. במקביל מתרחשים כמה תהליכים שישפיעו כמעט על כל חלק בעיר: מערב רעננה צפוי להתרחב באופן דרמטי; כפר בתיה עשויה להפוך משטח פתוח יחסית לרובע מגורים משמעותי; מאות בניינים ותיקים מקבלים אפשרות להתחדש; סביב המטרו מתוכנן בינוי אינטנסיבי בהרבה; ואחוזה – הרחוב שהוא אולי יותר מכל מקום אחר הסמל של רעננה – עומד בפני שינוי. כל אחד מהמהלכים האלה משמעותי בפני עצמו. ביחד הם משרטטים עיר אחרת.
מערב רעננה: עיר חדשה כמעט בתוך העיר
המהלך הגדול ביותר הוא הסכם הגג שנחתם השנה. ההסכם כולל כ־6,500 יחידות דיור, יותר מ־700 אלף מ"ר של תעסוקה ומסחר והשקעה ממשלתית של יותר מ־1.75 מיליארד שקל בפיתוח ובתשתיות.
אבל המספרים לבדם אינם מספרים את הסיפור. אם המהלך יתממש בהיקפים המתוכננים, מערב רעננה כבר לא יהיה השוליים של העיר. ייווצר שם מוקד עירוני משמעותי חדש, עם מגורים, תעסוקה, מסחר, מוסדות ציבור ואלפי תושבים חדשים. וזה ישנה גם את העיר הקיימת.
כביש 531, דרך הפארק והצירים המחברים את מערב העיר למרכזה יצטרכו להתמודד עם מציאות אחרת. מערכת החינוך תצטרך לגדול, ויהיה צורך לחבר את השכונות החדשות לרעננה הוותיקה באופן שלא יהפוך אותן לאי עירוני נפרד. גם בפרסומים במיקומי על התוכנית כבר הצבענו על עומסי התחבורה ועל הצורך בהרחבה משמעותית של מערכות החינוך והתשתיות.
ראש העיר חיים ברוידא הגדיר את הסכם הגג כ"הישג המשמעותי ביותר שלי כראש עיר", והסביר כי מבחינתו המהלך נועד לא רק לבניית דירות אלא גם להצערת העיר ולשדרוג התשתיות.
וכאן נמצאת אולי אחת המשימות החשובות ביותר של רעננה העתידית: להחזיר אליה צעירים. בעיר שבה מחירי הדיור מקשים על חלק מבני הדור הצעיר להישאר במקום שבו גדלו, אלפי דירות חדשות עשויות לשנות גם את ההרכב הדמוגרפי שלה.
כפר בתיה: לא עוד שטח בקצה העיר
ומול תוכניות הפיתוח של מערב רעננה ניצב אחד המאבקים התכנוניים המשמעותיים בעיר – כפר בתיה. המחלוקת אינה רק סביב מספר יחידות הדיור.
ההסכמות המקוריות שעליהן עמדה העירייה דיברו על 1,250 יחידות דיור. בהמשך קודמה מול הוועדה המחוזית בקשה להיקפים גדולים בהרבה, עד 2,400 יחידות דיור ובינוי של עד 25 קומות – מהלך שהוביל למאבק משפטי וציבורי מצד העירייה.
וזה בדיוק מה שהופך את כפר בתיה לסיפור חשוב כל כך לעתידה של רעננה. אם הבינוי במקום יהיה אינטנסיבי, ההשפעה לא תישאר בתוך הקו הכחול של התוכנית. היא עשויה להיות מורגשת בלב הפארק, בכבישים הסובבים, במוסדות החינוך ובתשתיות – ובעיקר בקו הרקיע ובאופי של האזור.
כפר בתיה היא לכן הרבה יותר ממחלוקת בין העירייה, בעלי הקרקע ומוסדות התכנון. היא מייצגת את אחת השאלות שילוו את רעננה בשנים הבאות: מי קובע כמה העיר יכולה לצמוח – ואיפה עובר הגבול בין הצורך לבנות לבין היכולת של העיר לקלוט את הבנייה?
ברוידא הפך את המחלוקת הזאת לעימות עקרוני עם מוסדות התכנון. בהתייחסו לוועדות המחוזיות אמר: "הרעה החולה של הרשויות המקומיות היא הוועדות המחוזיות", וביחס לכפר בתיה טען כי העירייה הגיעה להבנות על 1,250 יחידות דיור, בעוד שהיקפים גדולים בהרבה קודמו במחוז.
רעננה לא רק מתרחבת. היא גם מתחדשת מבפנים
בזמן שהוויכוח על השכונות הגדולות מושך את תשומת הלב, מהפכה אחרת מתרחשת בתוך העיר הקיימת. תוכנית רע/1010/ב׳, החלופה העירונית לתמ"א 38, מאפשרת תוספת פוטנציאלית של כ־3,770 יחידות דיור באמצעות התחדשות בניינית. התוכנית מאפשרת במקומות המתאימים בינוי של עד 9.5 קומות.
זה שינוי שונה לחלוטין מהקמת שכונה חדשה. הוא יתרחש בניין אחרי בניין ורחוב אחרי רחוב. בניינים נמוכים וישנים יוחלפו בבניינים חדשים וגבוהים יותר. דירות ללא ממ"ד ומעלית יוחלפו בדירות מודרניות. יותר משפחות יחיו על אותו מגרש, ויותר אנשים ישתמשו באותה מדרכה, באותו גן ילדים ובאותו רחוב.
לכן 1010ב׳ אינה רק תוכנית לבניינים. היא תוכנית למרחב הציבורי. ברוידא עצמו הסביר עם קידום התוכנית כי תוספת זכויות הבנייה צריכה להגיע יחד עם תועלות לציבור: הרחבת דרכים ומדרכות, צל עירוני, עידוד הליכה, הקצאת שטחים לצורכי ציבור ויצירת רשת צפופה יותר של שבילים להולכי רגל.
אם העיקרון הזה אכן יתממש, רעננה העתידית לא תהיה רק גבוהה יותר. היא אמורה להיות גם עיר שבה הרחוב מקבל תפקיד גדול יותר.
ואז מגיע המטרו
מעל כל השינויים האלה מרחפת מהפכה נוספת – התחבורה. המטרו עשוי לשנות את האופן שבו רעננה מתפתחת. במשך עשרות שנים התכנון העירוני התבסס במידה רבה על המכונית הפרטית. תחנת מטרו משנה את המשוואה: סביב תחבורה ציבורית עתירת נוסעים אפשר לתכנן יותר מגורים, יותר תעסוקה ויותר מסחר. וזה אומר צפיפות.
האזורים הסמוכים לתחנה העתידית לא ייראו בהכרח כמו רעננה שאנחנו מכירים כיום. התכנון סביב המטרו מכוון לעירוב שימושים ולבנייה אינטנסיבית יותר, שבה אפשר לגור, לעבוד, לקנות ולעלות על תחבורה ציבורית במרחק הליכה.
אם המהלך יצליח, המטרו לא יהיה רק רכבת מתחת לרעננה. הוא יהיה אחד הכוחות שיעצבו מחדש את רעננה שמעליה.
ומה יקרה לאחוזה?
אולי כאן נמצא המבחן הרגיש מכולם. אפשר לבנות שכונה חדשה בקצה העיר. הרבה יותר מורכב לשנות את הרחוב שמגדיר את העיר.
אחוזה הוא לא רק ציר תחבורה או רחוב מסחרי. הוא הזיכרון העירוני של רעננה: החנויות, בתי הקפה, העצים, הולכי הרגל והמפגש בין העיר הוותיקה לעיר שהתפתחה סביבה.
התכנון החדש מדבר על עירוב שימושים, בינוי משמעותי יותר וחיזוק הרחוב כמרחב עירוני. העירייה כבר הציגה לבעלי העסקים עקרונות הכוללים בינוי של עד 16 קומות, לצד ניסיון לשמור על הפעילות המסחרית ולהתמודד עם תקופת ההתחדשות.
זה יכול להפוך את אחוזה לרחוב עירוני פעיל הרבה יותר גם בשעות הערב, להביא אליו אוכלוסייה חדשה ולהחזיר מגורים ומסחר לאותו מרחב. אבל זו גם פעולה עדינה במיוחד. אם הבנייה תשתלט על הרחוב, רעננה עלולה לקבל עוד ציר עירוני צפוף. אם התכנון יצליח לשמור על קנה המידה האנושי בגובה הרחוב, על העצים, המדרכות, המסחר המקומי והמפגש בין אנשים – אחוזה עשוי לקבל חיים חדשים.
אז איך תיראה רעננה בעוד 15 שנה?
כנראה גבוהה יותר, ובוודאי גדולה יותר. מערב העיר יהיה בנוי הרבה יותר. כפר בתיה, בהתאם לתוצאה התכנונית והמשפטית, עשויה להפוך לרובע משמעותי. לאורך רחובות ותיקים יעמדו בניינים חדשים במקום בנייני השיכון הישנים. סביב המטרו תגדל הצפיפות, ואחוזה עשויה להיראות אחרת לגמרי.
אבל השינוי החשוב באמת עשוי להיות דווקא באופן שבו משתמשים בעיר. אם התוכניות יבוצעו כפי שהן מבטיחות, יותר תושבים יוכלו להגיע ברגל למסחר ולשירותים. התחבורה הציבורית תהפוך משמעותית יותר. אזורי מגורים ותעסוקה יתקרבו זה לזה והמרחב הציבורי יצטרך לקבל הרבה יותר מקום.
ומנגד, אם התשתיות יפגרו אחרי הבנייה, אותה צמיחה יכולה להביא איתה עומסי תנועה, לחץ על בתי הספר, מחסור בשטחי ציבור ופגיעה באיכות החיים. זו הסיבה שהסיפור של רעננה בשנים הקרובות אינו סיפור של כמה דירות יבנו. הוא סיפור של איזו עיר יבנו סביבן.
לשמור על רעננה בתוך רעננה החדשה
תשפ״ו עשויה להיזכר כשנה שבה הרבה מהחלקים התחילו להתחבר: הסכם הגג, כפר בתיה, 1010ב׳, המטרו וההתחדשות של מרכז העיר.
עכשיו מגיע החלק הקשה. כי לבנות אלפי דירות אפשר. האתגר הגדול יותר הוא לבנות במקביל בתי ספר, גנים, מדרכות, תחבורה, מסחר, מקומות עבודה ושטחים ירוקים – ולוודא שהעיר החדשה והעיר הוותיקה אינן שתי ערים שונות.
רעננה של 2040 כנראה לא תיראה כמו רעננה של 2026, והיא גם לא צריכה. המבחן יהיה האם בעוד 15 שנה, בין המטרו, המגדלים, השכונות החדשות והבניינים שהתחדשו – עדיין יהיה ברור לכל מי שהולך ברחוב שהוא ברעננה.
