הוד השרון מתארגנת לבניית העתיד של העיר

יש תחושה שהוד השרון מפגרת אחרי הערים השכנות בהתחדשות העירונית?
"נכנסתי לתפקיד כשהיו מעט מאוד התחלות בנייה והתחדשות עירונית והייתה רק התחלה של מדיניות עירונית. הדבר הראשון שעשינו היה לקחת את המדיניות העירונית ולהתחיל לעבוד עליה כדי לתקן אותה יחד עם ועד פעולה של תושבי העיר.
עשינו עבודה ושיתוף הציבור וסיכמנו מסמך מדיניות שאין הרבה כמוהו אם בכלל בארץ, מסמך שמייצר ודאות על שישה מתחמים בעיר אבל אפשר לגזור ממנו את ההבנה של מה הרשות רוצה ולאן היא מכוונת".

מתווה העירייה מעדיף פינוי, הריסה ובנייה על פני חיזוק מטעמים של התאמת התשתיות העירוניות בהתאם לגידול באוכלוסיה. "גם הריסה ובנייה וגם בניית מתחמים חדשים נותנים מענה הרבה יותר טוב הן לתכנון והן לחידוש התשתיות ובניה של תשתיות חדשות״.

כדי לעודד פרוייקטי הריסה ובנייה ולמנוע מבעלי עניין שונים להוות מוקדי לחץ על העירייה ומקבלי ההחלטות נקט כוכבי בשתי פעולות משמעותיות: עיריית הוד השרון החליטה בצעד יוצא דופן לוותר על היטלי השבחה בפרויקטים של התחדשות עירונית ככל שהיזם ירד במספר הדירות. "את זה עשינו מתוך שיקול פשוט, מבחינתי ככל שיש פחות דירות בפרויקט ההוצאה הכספית של העירייה לאורך השנים תהיה נמוכה יותר ולכן אני מוכן לעשות את הטרייד-אוף.
אני מוכן להוריד את כל השבחה שאני גובה עכשיו כדי לעודד יזמים שיבנו פחות יחידות, ספציפית בפרויקטים של התחדשות עירונית כדי לא להעמיס על התשתיות הישנות."
"חלק מתהליך אישור תוכנית המתאר היה הקמת מנהלת להתחדשות עירונית, ביחד עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. מנהלת האגף חני שרון גלזר עושה עבודה המתכללת מחלקות שונות גם תכנון, גם רישוי וגם מחלקת קשרי קהילה שהיא חלק חיוני בהתחדשות העירונית, אנחנו מעודדים את הציבור לפנות ולקבל מידע ולהבין את הזכויות שלהם".

ומה הלאה מבחינת פיתוח כלכלי של הוד השרון?

"ההכנסות של רשות איתנה חייבות להגיע מארנונה מעסקים וזה עדיין לא המצב בהוד השרון. אני רוצה שיהיו פה אפשרויות תעסוקה בילוי ותרבות  וכמובן חינוך ופנאי כדי שאנשים יצטרכו להיות כמה שפחות על הכביש"  אומר כוכבי, ולכן הפיתוח העירוני מתרכז בהרחבת אזורי התעסוקה הקיימים, פיתוח של אזורי תעסוקה חדשים בצמוד ל 531 וגם בנווה נאמן, שם יש לראשונה מזה שנים גם התחלות בנייה וגם צבר בקשות.
"התכנית היא לפתח את נושא עירוב שימושים, חיבור של תעסוקה – מסחר – תרבות – חינוך ומגורים על הצירים הראשיים של העיר ובאזורי התעסוקה כדי בעצם לצמצם את הצורך של אזרחיות ואזרחים לצאת מהעיר"

מה לגבי תשתיות תחבורה ושפכים שיתמכו במטרה זו?

"הנושא של תחבורה הוא נושא קריטי, ולדוגמא סיפור המטרו:
כשנכנסתי לתפקיד המטרו כבר היה עובדה מוגמרת, וכשהסתכלתי על הקו הייתי בהלם. קו שעובר בעיר ולא סופר את העיר וצרכיה. הוא לא משרת אף אחד משלושת אזורי התעסוקה שלה, לא מגיע למזרח העיר, לא עובר  לדרום העיר, כלום. נאדה. התכנון היה שיכנס לעיר בנקודה אחת ויצא ממנה בנקודה שנייה עם תחנה בכפר מלל." העירייה פתחה במאבק להסיט את התחנות כדי שיעברו באזור התעסוקה וגם לאורך דרך רמתיים וכך יווצר חיבור של הוד השרון החוצה בצורה יעילה.
"בצורה כזאת נוכל לצמצם תנועה של כלי רכב בעיר לטובת תחבורה  ציבורית ופיתוח שבילים וגם להליכה וגם לאופניים, שיהוו שיפור איכות החיים בעיר."
לגבי תשתיות השפכים, מכון הטיהור הוא דוגמא לפער בין ההתפתחות הרצויה לבין יכולת הקיבול הקיימות של התשתיות ולכן העירייה החליטה להוביל את את כל התהליכים במקביל, גם הגדלת הקיבולת גם ראיה ארוכת טווח הכוללת מכון טיהור שפכים חדש בהוד השרון.