בכפר סבא ובהוד השרון המט"ש המשותף צפוי להגיע למלוא קיבולת התכן ב־2032 אם הפתרונות המתוכננים לא יושלמו בזמן; בהרצליה כבר עצרה הוועדה המקומית בעבר היתרי בנייה בשל קיבולת מערכת הביוב; וברעננה, שבה פועל מט"ש עצמאי שהורחב ונערך לצמיחת העיר, התמונה שונה. מיקומי בודק את הפקק שאף אחד לא רואה
עשרות אלפי יחידות דיור מתוכננות בשנים הקרובות בערי השרון. מגדלים חדשים, שכונות שלמות ומתחמי התחדשות עירונית משנים בהדרגה את רמת השרון, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה ורעננה.
אבל מתחת להדמיות המרשימות ולבניינים החדשים עוברים צינורות – ובסופו של דבר כל אחת מהדירות האלה צריכה להתחבר למערכת ביוב שמסוגלת לקלוט את השפכים שלה.
ההחלטה לקדם את הרחבת מט"ש מורשה ברמת השרון מציפה מחדש סוגיה שבדרך כלל נשארת מתחת לרדאר: האם תשתיות הקצה של ערי השרון מצליחות להדביק את קצב הבנייה?
כי אפשר לאשר אלפי יחידות דיור על הנייר. הרבה יותר קשה להוסיף עשרות אלפי תושבים לעיר אם אין יכולת להזרים ולטפל בשפכים שהם מייצרים.
רמת השרון: המט"ש גדל יחד עם העיר
מט"ש מורשה מטפל בשפכי רמת השרון ובמקורות נוספים באזור, וכעת מקודמת הרחבתו על רקע תוכניות הפיתוח הגדולות הצפויות בשנים הבאות.
המהלך נועד להגדיל באופן משמעותי את קיבולת הטיפול של המתקן ולהתאים אותו לצורכי האוכלוסייה העתידית. על פי התוכנית שפורסמה, הקיבולת העתידית אמורה להגיע לכ־80 אלף מ"ק שפכים ביממה ולתת מענה להתפתחות האזור עד שנת 2050.
מאחורי המספר הזה מסתתרת תנופת פיתוח עצומה. ברמת השרון ובסביבתה מקודמות תוכניות הכוללות אלפי יחידות דיור, בהן מתחמי בנייה משמעותיים ותוכניות עתידיות שישנו את היקף האוכלוסייה בעיר.
לכן הרחבת מט"ש מורשה היא הרבה יותר מפרויקט הנדסי או סביבתי. היא חלק מהתשתית שתאפשר בפועל לממש את תוכניות הבנייה.
גם משרד הבריאות כבר התייחס לצורך בשדרוג המתקן וציין בדוחותיו כי מט"ש רמת השרון מצוי בהליך הרחבה וחידוש תשתיות הטיפול.
אבל אם ברמת השרון מקדמים כיום את פתרון הקצה, בערים אחרות בשרון אפשר כבר לראות מה קורה כאשר הבנייה מתקרבת מהר מדי לגבולות התשתית.
כפר סבא והוד השרון: כאן השעון כבר מתקתק
המצב המורכב ביותר נמצא כיום בכפר סבא ובהוד השרון.
שתי הערים נשענות על מט"ש משותף – מט"ש כפר סבא–הוד השרון – ובמקביל שתיהן נמצאות בעיצומה של תנופת תכנון והתחדשות עירונית.
במסמכי המדינה נקבע כי המט"ש המשותף צפוי להגיע למלוא קיבולת התכן שלו בשנת 2032, אם לא יושלמו בזמן פתרונות שיגדילו את הקיבולת או יאפשרו להעביר חלק מהשפכים למערכות אחרות.
במונחים של תכנון עירוני, 2032 נמצאת ממש מעבר לפינה.
פרויקט התחדשות עירונית שמתחיל היום עשוי להגיע לשלב האכלוס רק בעוד מספר שנים, ולכן הרשויות והמדינה צריכות כבר עכשיו לוודא שהדירות המתוכננות לא יגיעו לקו הסיום בלי פתרון ביוב.
המדינה מקדמת כמה פתרונות במקביל, ובהם הרחבת המט"ש ופתרונות להעברת עודפי שפכים למערכות אזוריות גדולות יותר.
ביולי 2026 כבר פורסם מכרז לניהול עבודות שדרוג והרחבה של מט"ש כפר סבא–הוד השרון – סימן לכך שהבעיה אינה תרחיש רחוק, אלא אתגר תשתיתי שכבר מטופל כיום.
הוד השרון: כשהביוב הופך לתנאי לאכלוס
בהוד השרון אפשר לראות בצורה ברורה את הקשר שבין מערכת הביוב לבין האפשרות לבנות ולאכלס. במסמכי תכנון בעיר כבר נקבעו בעבר התניות שקושרות בין התקדמות בנייה לבין שדרוג והרחבת המט"ש. בחלק מהתוכניות נקשר גם שלב האכלוס לביצוע פתרונות התשתית.
המשמעות עבור שוק הנדל"ן ברורה: תוכנית יכולה להיות מאושרת ואפשר להגיע לשלבים מתקדמים בתכנון ובבנייה, אבל אם פתרון הקצה אינו מסוגל לקלוט את תוספת השפכים, תשתית הביוב יכולה להפוך למחסום בדרך למימוש הדירות.
הוד השרון גם אינה יכולה לפתור את הבעיה לבדה, משום שהיא חולקת את המט"ש עם כפר סבא. כל שכונה וכל מתחם התחדשות שנוספים באחת הערים משפיעים על אותה מערכת.
ובהרצליה זה כבר קרה
מי שחושב שעצירת בנייה בגלל ביוב היא רק תרחיש תיאורטי צריך להסתכל על מה שקרה בהרצליה. בדצמבר 2019 החליטה ועדת המשנה לתכנון ובנייה בהרצליה לעצור את מתן היתרי הבנייה בעיר בשל מצב תשתיות הביוב, לאחר שהמערכת הגיעה לקיבולת המרבית.
ההחלטה התקבלה בתקופת ראש העיר משה פדלון, לאחר שזה התריע בפני הממשלה על "מצב חירום בתשתיות" והודיע כי העיר לא תוכל להמשיך ולאפשר בנייה חדשה ללא פתרונות. אחת הדרישות המרכזיות שהעלה הייתה חיבור מערכת הביוב העירונית לשפד"ן.
כלומר, מה שכיום עולה כחשש בכפר סבא ובהוד השרון כבר הפך בהרצליה להחלטה מעשית: אם אין תשתית ביוב שמסוגלת לשאת את הגידול – עוצרים היתרים.
הרצליה משנה כיוון: בדרך לשפד"ן
מאז נעשו בהרצליה מהלכים משמעותיים לקידום פתרון ארוך טווח. הכיוון הוא מעבר מהסתמכות על המט"ש העירוני לחיבור מערכת השפכים של הרצליה לשפד"ן. על פי דו"ח משרד הבריאות, התכנון הוא לבטל בעתיד את מט"ש הרצליה ולחבר את מערכת השפכים של העיר למערכת השפד"ן. המהלך אמור לשנות באופן יסודי את פתרון הקצה של העיר ולאפשר לה להשתלב במערכת אזורית בעלת יכולת טיפול גדולה בהרבה.
רעננה: המקרה השונה בשרון
רעננה נמצאת במצב שונה משל שכנותיה. לעיר יש מט"ש עצמאי המטפל בשפכי רעננה, והיא אינה תלויה במט"ש המשותף של כפר סבא והוד השרון. המט"ש עבר לאורך השנים עבודות הרחבה ושדרוג, ובדו"חות משרד הבריאות צוין כי הוא מספק טיפול שלישוני בקולחים וכי בוצעו בו עבודות הרחבה. המשמעות חשובה במיוחד כשרעננה עצמה נערכת לשלב חדש של צמיחה.
לצד ההתחדשות העירונית בשכונות הוותיקות ובמרכז העיר, מקודמות בה תוכניות גדולות שצפויות להוסיף אלפי יחידות דיור, ובראשן תוכנית לב העיר סביב רחוב אחוזה ותחנת המטרו העתידית. בניגוד למצב שבו מערכת הביוב הופכת לחסם מיידי, ברעננה קיים מט"ש עצמאי והיערכות תשתיתית שנועדה לאפשר את המשך התפתחות העיר.
נכון לעכשיו אין בסיס להציג את מט"ש רעננה כאיום על תוכניות הבנייה בעיר. להיפך – רעננה היא דוגמה לחשיבות שבהתאמת פתרון הקצה לקצב הצמיחה הצפוי.
ארבע ערים – וארבעה מצבים שונים
ברמת השרון מקודמת כעת הרחבה משמעותית של מט"ש מורשה, מתוך הסתכלות על תוכניות הבנייה הגדולות ועל צורכי האזור בעשורים הבאים. בכפר סבא ובהוד השרון המצב רגיש יותר: המט"ש המשותף צפוי להגיע למלוא קיבולת התכן ב־2032, והרשויות והמדינה נדרשות להשלים בזמן את ההרחבה ואת פתרונות הקצה.
בהרצליה הסיכון כבר התממש בעבר, כאשר הוועדה המקומית עצרה היתרי בנייה בשל קיבולת תשתיות הביוב, וכיום מקודם פתרון המבוסס על חיבור לשפד"ן. וברעננה פועל מט"ש עצמאי שעבר הרחבה ושדרוג ומאפשר לעיר להיערך בצורה אחרת להיקפי הבנייה העתידיים.
לא מספיק לספור יחידות דיור
בשיח על משבר הדיור בישראל קל מאוד לספור דירות: עוד 3,000 יחידות פה, 5,000 שם ותוכנית של 10,000 יחידות במקום אחר. אלא שעיר אינה אוסף של דירות. לכל אלף משפחות חדשות צריך לספק מים, חשמל, כבישים, בתי ספר, ניקוז – וגם מערכת ביוב שתוכל לקלוט ולטפל בשפכים שלהן בכל יום, במשך עשרות שנים.
הבעיה היא שתכנון של דירות יכול להתקדם מהר יחסית על הנייר, בעוד שהקמת מט"ש, הרחבתו, הנחת קווי הולכה ותחנות שאיבה הן פעולות תשתיתיות יקרות, מורכבות וממושכות.
וכאן נולד "פקק השפכים". הוא לא נראה בווייז ולא עומדים בו בדרך לעבודה, אבל מבחינת ענף הנדל"ן הוא עלול להיות פקק משמעותי לא פחות מזה שבכביש 4.
מט"ש מורשה הוא הרבה יותר מסיפור של רמת השרון
לכן התוכנית שמתקדמת כיום במט"ש מורשה חשובה גם מחוץ לגבולות רמת השרון. היא ממחישה את ההבדל שבין אישור תוכניות לבין בניית עיר בפועל. אם רוצים להוסיף אלפי ועשרות אלפי יחידות דיור בשרון, צריך שהביוב, המים, החשמל, התחבורה ומוסדות הציבור יתקדמו יחד איתן.
הרצליה כבר הוכיחה בעבר מה קורה כשקצב הבנייה מקדים את התשתיות. כפר סבא והוד השרון נמצאות עכשיו במרוץ נגד מגבלת הקיבולת העתידית של המט"ש המשותף. רעננה מגיעה לתנופת הבנייה עם מט"ש עצמאי שעבר הרחבה ושדרוג. ורמת השרון מקדמת עכשיו מהלך שנועד להגדיל משמעותית את יכולת הטיפול שלה לקראת העיר העתידית.
הוויכוח על מספר יחידות הדיור ימשיך ללוות כל תוכנית חדשה בשרון. אבל מאחורי המספרים יש שאלה הרבה יותר בסיסית:
לפני שמאשרים עוד אלפי דירות – האם דאגנו שיהיה לאן להזרים את השפכים?
