החשש לניגוד עניינים: עסקי רעיית ראש העיר במוקד המחלוקת
הסוגיה המרכזית העומדת כיום על הפרק אינה חדשה. כבר ב-31 בדצמבר 2024 פנתה עו"ד עדי לוי סקופ ליועץ המשפטי לעירייה, עו"ד אלון בן זקן, בבקשה לבחון חשש לניגוד עניינים הנובע מפעילותה העסקית של מיטל סער בתחום ייזום וניהול פרויקטים. לטענתה, פעילות עסקית של רעיית ראש העיר בתחום המשיק לענף הנדל"ן מחייבת בחינה מיוחדת, לנוכח תפקידיו של סער כראש העיר, כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה וכיו"ר דירקטוריון החברה הכלכלית לפיתוח כפר סבא.
על פי המסמכים שהוצגו במסגרת הבירור, סער הודיע ליועץ המשפטי כבר ביולי 2024 על פעילות ייעוץ של רעייתו עבור חברת אשלי לירן ייזום וביצוע, ובעקבות זאת עודכן הסדר ניגוד העניינים שלו כך שיימנע מעיסוק בענייני החברה. בהמשך, לאחר שנמסר על הקמת חברה לניהול פרויקטים בידי מיטל סער, נערכה בחינה נוספת של פעילות החברה ולקוחותיה. בינואר 2025 פורסם הסדר מעודכן שכלל מגבלות הנוגעות לחברת אשלי לירן ייזום וביצוע, חברת או.אר.אי – כוח אדם לבניין ואהוד יובל לוי.
היועץ המשפטי לעירייה מסר כי לאחר בחינת הפעילות ורשימת הלקוחות לא נמצא ניגוד עניינים המצדיק הרחקה גורפת של ראש העיר מענייני התכנון והבנייה. עם זאת, נקבעו מגבלות ביחס ללקוחות שנבדקו. לוי סקופ חלקה על המסקנה וטענה כי ההסדר אינו נותן מענה מספק לחשש הנובע מעצם פעילותה של רעיית ראש העיר בתחום ניהול הפרויקטים, במיוחד כאשר סער מחזיק בסמכויות משמעותיות במערכת התכנון העירונית.
במסגרת פניותיה העלתה לוי סקופ גם שאלות לגבי זיקות נטענות בין פעילותה העסקית של מיטל סער לבין גורמים ופרויקטים בעיר, ובהם חברת אשלי לירן, פרויקט "מבצע יונתן" והדיונים שנערכו בחברה הכלכלית בעניין המבנה לשימור "קפה שרף". המחלוקת בין הצדדים נוגעת אפוא לא רק לשאלה אם התקיים ניגוד עניינים בפועל, אלא גם להיקף המגבלות הנדרש כדי למנוע חשש לניגוד עניינים ולשמור על אמון הציבור.
סער והיועץ המשפטי לעירייה דחו את הדרישה להרחקה כוללת מענייני התכנון והבנייה. לשיטתם, הסדר ניגוד העניינים שנקבע נותן מענה לחששות שעלו, ואילו הגבלה גורפת עלולה לפגוע ביכולתו של ראש העיר למלא את תפקידיו.
פניה ליועמש ניגוד עניינים רפי סער 13.10.26
האם החברה של מיטל סער נסגרה? השאלה שהתעוררה מחדש
במכתבה מ-13 באוקטובר 2026 מעלה לוי סקופ שאלה נוספת הנוגעת למידע שנמסר בעבר על פעילותה העסקית של רעיית ראש העיר. לדבריה, במסגרת הבירור בפני הוועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות מסר סער כי מיטל החליטה לסגור את החברה שהקימה, בשל נסיבות אישיות. בעקבות ההודעה לא נמשכה בחינת הטענות הנוגעות לפעילות החברה באותו מסלול.
אלא שלאחר פתיחת החקירה הגלויה התראיינה עורכת דינה של מיטל סער בכאן 11, ולפי מכתבה של לוי סקופ התייחסה בדבריה לחברה לניהול פרויקטים של רעיית ראש העיר. לוי סקופ טוענת כי הדברים מעוררים שאלה לגבי מצבה של החברה והיקף פעילותה במועדים הרלוונטיים, ומבקשת לבחון מחדש את המידע שעל בסיסו נקבע הסדר ניגוד העניינים.
השאלה המרכזית כעת היא אם מדובר באותה חברה, האם פעילותה הופסקה בפועל ומה היה מצבה המשפטי והעסקי בתקופה הרלוונטית. בירור העובדות עשוי להשפיע על הצורך בעדכון הסדר ניגוד העניינים של ראש העיר.
הדרישה החדשה: להרחיק את סער מענייני התכנון והבנייה
על רקע חקירת להב 433 והמידע החדש, דורשת לוי סקופ מהיועץ המשפטי לעירייה לפעול להפסקה מיידית של מעורבותו הישירה והעקיפה של סער בענייני התכנון והבנייה בעיר, עד להשלמת הבירור. היא מבקשת גם לבחון את הפסקת כהונתו כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בהתאם להוראות הדין, לעדכן את הסדר ניגוד העניינים ולהעביר את המידע החדש לוועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות.
בפנייתה דורשת לוי סקופ גם לפרסם לציבור את ההסדר המעודכן ואת המגבלות שיוטלו, ככל שיוטלו, על ראש העיר. לדבריה, החשיבות אינה מתמצה במניעת ניגוד עניינים בפועל, אלא כוללת גם מניעת חשש לניגוד עניינים ושמירה על אמון הציבור בהחלטות המתקבלות במערכת התכנון העירונית.
הדרישה מציבה בפני היועץ המשפטי לעירייה שאלה מעשית ומשפטית: האם ההסדר הקיים מספק לנוכח ההתפתחויות האחרונות, או שיש צורך בהגבלות נוספות על מעורבותו של ראש העיר בהחלטות בתחום התכנון והבנייה.
ניסיון ההדחה של מהנדסת העיר: מועצת העיר בלמה את סער
הטענות לניגוד עניינים מצטרפות למאבק ממושך שהתנהל בין סער לבין מהנדסת העיר, האדריכלית עליזה זיידלר גרנות. בספטמבר 2024 ביקש ראש העיר להביא לסיום כהונתה, בטענה לכשלים מקצועיים ולעיכובים בקידום תוכניות בנייה והתחדשות עירונית. זיידלר גרנות דחתה את הטענות והציגה תמונה שונה, שלפיה דווקא התנהלות ראש העיר פגעה ביכולתה למלא את תפקידה המקצועי ולקדם תוכניות בעיר.
בישיבת מועצת העיר שהתקיימה ב-19 בספטמבר 2024 נדחתה בקשת ההדחה ברוב של 12 חברי מועצה שהתנגדו למהלך, לעומת שלושה שתמכו בו. ההחלטה הותירה את זיידלר גרנות בתפקידה, אך לא הביאה לסיום המחלוקת. גם לאחר ההצבעה המשיכו הצדדים להעלות טענות הדדיות על תפקוד מינהל ההנדסה, קצב קידום ההתחדשות העירונית וחלוקת האחריות בין הדרג הנבחר לגורמים המקצועיים.
המאבק קיבל משמעות מיוחדת לנוכח מעמדו של מהנדס העיר. בניגוד למשרות אמון אישיות, מדובר בתפקיד מקצועי סטטוטורי, המחייב הפעלת שיקול דעת עצמאי בהתאם לדין. ראש העיר מוסמך לקדם מדיניות עירונית ותכנונית, אך סמכות זו אינה מבטלת את תפקידם העצמאי של אנשי המקצוע ואת אחריותם לפעול בהתאם להוראות החוק ולשיקולים תכנוניים.
באפריל 2026 התחדש העימות הפומבי כאשר סער טען כי קצב ההתחדשות העירונית בכפר סבא איטי וכי תפקוד מינהל ההנדסה פוגע בקידום פרויקטים. זיידלר גרנות השיבה במכתב חריף, שבו טענה כי דבריו מציגים תמונה הפוכה מהמציאות וכי הדרתה מדיונים מקצועיים פגעה ביכולת לקדם תוכניות. חילופי הדברים תועדו במיקומי במסגרת הסיקור המתמשך של המחלוקת בין ראש העיר למהנדסת העיר.
פרשת המצלמות: "נאלצתי להגן על פרטיותי"
המחלוקת בין ראש העיר למהנדסת העיר לא הסתכמה בטענות על קצב קידום התוכניות או על סמכויות מקצועיות. במסגרת המאבק העלתה זיידלר גרנות גם טענות הנוגעות לפגיעה בפרטיותה ובסביבת עבודתה. לדבריה, נעשתה כניסה למחשב שלה ללא רשותה, ובעקבות החשש לפגיעה בפרטיותה החליטה להתקין מצלמה במשרדה.
הפרשה נחשפה בעבר במיקומי, בכתבה "נאלצתי להגן על פרטיותי". הטענות הוסיפו ממד נוסף למשבר האמון בין ראש העיר לבין הגורם המקצועי הבכיר במערכת התכנון העירונית, והעלו שאלות גם לגבי שמירת הפרטיות ואבטחת המידע בסביבת העבודה העירונית.
פרשת המצלמה המחישה עד כמה העמיקה המחלוקת בין הצדדים, ממאבק על קידום תוכניות וסמכויות מקצועיות ועד לטענות הנוגעות לתנאי עבודתה ולפרטיותה של מהנדסת העיר.
מינהלת ההתחדשות העירונית: מכרז שלא צלח ובדיקת העברת הניהול לחברה הכלכלית
באוקטובר 2025 הסתיימה כהונתו של איציק בן יצחק, מנהל מינהלת ההתחדשות העירונית בכפר סבא, לאחר כשבע שנות פעילות. בן יצחק, שהחל את עבודתו באוגוסט 2018, ליווה את הקמת המינהלת ואת קידומם של מתחמי התחדשות עירונית בעיר. בעקבות עזיבתו פרסמה העירייה מכרז לאיוש התפקיד, אולם במשך תקופה ממושכת לא הצליחה למנות לו מחליף.
ממידע שהגיע למיקומי עולה כי במהלך התקופה נבדקה האפשרות להעביר את ניהול מינהלת ההתחדשות העירונית לחברה הכלכלית לפיתוח כפר סבא. במקביל נעשתה פנייה לבכיר במינהלת התחדשות עירונית בעיר סמוכה, בהצעה לעמוד בראש המינהלת בכפר סבא.
המהלכים הללו מעלים שאלות הנוגעות למבנה הניהולי של ההתחדשות העירונית בכפר סבא ולחלוקת הסמכויות בין הגופים העירוניים. מינהלת ההתחדשות העירונית היא גורם מרכזי בקשר שבין בעלי הדירות, היזמים ומוסדות התכנון, ולזהות הגוף המנהל אותה עשויה להיות השפעה על סדרי העבודה, הכפיפות המקצועית וקידום הפרויקטים.
על רקע המאבק המתמשך בין ראש העיר למהנדסת העיר, יש חשיבות ציבורית לבירור השאלה מי הוביל את בחינת השינוי הארגוני, מה היו השיקולים שעמדו מאחוריו וכיצד הוא השתלב במדיניות העירונית לקידום ההתחדשות העירונית.
המדינה מתריעה: מחסור במפקחים וליקויים באכיפת הבנייה
לצד המאבקים בצמרת מערכת התכנון, עלו בשנים האחרונות גם שאלות לגבי תפקודה השוטף של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. כפי שפורסם במיקומי, הרשות הממשלתית לאכיפה במקרקעין פנתה לעיריית כפר סבא בדרישה לטפל במחסור בכוח אדם ביחידת הפיקוח והאכיפה ולהשלים סקר עבירות בנייה.
על פי הנתונים שהוצגו, בספטמבר 2026 פעלו בעיר שלושה מפקחי אכיפה בלבד, בעוד התקינה הנדרשת עמדה על חמישה מפקחים ומנהל פיקוח. במועצת העיר הוצג בעבר נתון אחר של ארבעה מפקחים, שאחד מהם הועסק במיקור חוץ. כבר באוגוסט 2025 נדרשה הוועדה המקומית להשלים את התקינה, אולם בספטמבר 2026 נשלחה פנייה נוספת, הפעם ישירות לראש העיר סער בתפקידו כיו"ר הוועדה המקומית.
במכתב נדרשה התערבותו האישית של ראש העיר בהשלמת איוש התקנים, בהבטחת ההפרדה בין פיקוח על הרישוי לפיקוח על האכיפה ובהשלמת סקר עבירות הבנייה. הרשות אף הזהירה כי אם הדרישות לא ייענו, היא עשויה להפעיל את סמכויותיה לביצוע הסקר ולחיוב הוועדה בהוצאות בהתאם לדין.
הליקויים הללו נוגעים לתפקודה של מערכת התכנון העירונית ולאחריות הניהולית של העומדים בראשה. הם מצטרפים לשאלות בדבר איוש תפקידים מקצועיים, חלוקת סמכויות ויכולת הרשות להבטיח פעילות סדירה של מערכות התכנון והפיקוח.
השאלה שנותרה פתוחה: מי קיבל את ההחלטות במערכת התכנון העירונית?
החשש לניגוד עניינים בשל פעילותה העסקית של רעיית ראש העיר, ניסיון ההדחה של מהנדסת העיר, המחלוקת המתמשכת על סמכויותיה, פרשת המצלמה, הקושי באיוש מינהלת ההתחדשות העירונית, בדיקת האפשרות להעברת ניהולה לחברה הכלכלית והתרעות המדינה על מערך אכיפת הבנייה — כל אלה התרחשו בתקופות שונות ובנסיבות שונות, אך יחד הם מציבים סימני שאלה סביב אופן ניהול מערכת התכנון והבנייה בכפר סבא.
מי קיבל את ההחלטות המרכזיות בתחום? כיצד חולקו הסמכויות בין הדרג הנבחר, מינהל ההנדסה והגופים העירוניים האחרים? האם נשמרה עצמאותם המקצועית של בעלי התפקידים? האם מנגנוני הפיקוח והבקרה פעלו כנדרש? ומה הייתה השפעת המחלוקות על קידום תוכניות ופרויקטים בעיר?
עבור תושבי כפר סבא, ובמיוחד עבור בעלי דירות הממתינים שנים להתחדשות עירונית, אלה אינן שאלות תיאורטיות. החלטות המתקבלות במערכת התכנון העירונית משפיעות על עתיד השכונות, על קצב חידוש המבנים, על תשתיות העיר ועל איכות החיים של התושבים.
חקירת להב 433 עשויה לספק תשובות לחלק מהשאלות, אך הבדיקה הציבורית של מערכת התכנון והבנייה אינה צריכה להצטמצם לשאלה אם בוצעו עבירות פליליות. לצד בירור החשדות, נדרשת בחינה של תפקוד המערכת, חלוקת האחריות ומנגנוני הבקרה. השאלה הציבורית הרחבה היא האם מערכת התכנון והבנייה בכפר סבא פעלה לאורך השנים באופן מקצועי, עצמאי ושקוף, והאם ההחלטות שהתקבלו בה שירתו את האינטרס הציבורי.
רפי סער, רעייתו וכל יתר החשודים נהנים מחזקת החפות. החשדות נגדם טרם הוכחו.
